בנקיק צר בלב היער גולש נחל מירָה במורד של כ-70 מ' ויוצר סדרה של אשדות ציוריים. מסלול הליכה מפותל של כשלוש-ארבע שעות עובר בכ-30 גשרי עץ ובמדרגות לאורך הנחל, ומשקיף לנוף נפלא של המפל ושל העמק. לאורך המסלול הוצבו 11 שלטי הסבר (בגרמנית בלבד) העוסקים במבנה הגיאולוגי, בבעלי החיים באזור ובניסיונות להשתמש בכוח המפל לייצור חשמל. בימים ו'-א' המסלול והמפל מוארים בתאורה מרשימה מהשקיעה ועד השעה 23:00.

טירת קרוֹיצֶנשטָיין נבנתה אמנם רק לפני כמאה שנה, אבל הורכבה מחלקי מבנים מקוריים מימי הביניים שנקנו ברחבי אירופה, ורוהטה בריהוט ובציוד מקוריים. התוצאה היא שחזור מדוקדק של חדרים אופייניים לימי הביניים, בהם האולם הראשי, חדר הציד, מחסן הנשק והמטבח. ניתן לבקר בטירה רק במסגרת סיור מודרך, האורך כ-60 דקות ומתנהל בגרמנית בלבד (אבל בתחילתו מקבלים דף מידע באנגלית). במצפה הנשרים הצמוד לטירה תוכלו לראות נשרים, עיטים, ינשופים ועופות אחרים מדגימים את כישורי התעופה המופלאים שלהם במסגרת מופע של כ-45 דקות. הציפורים עפות ממש בין השורות, קרוב מאוד לצופים - חוויה מלהיבה (גם אם מפחידה לעתים). המופע מלווה בהסברים, אך למרבה הצער, בגרמנית בלבד.

ליד העיירה הקטנה טוּלן נפתח ב-2008 מתחם גנים רחב ידיים המתמקד בגידולים אורגניים, ללא חומרי הדברה. חלקו הראשון של המתחם מתאים בעיקר לחובבי גינון - יש בו 60 גנים מטופחים, המדגימים אפשרויות שונות לגינה הפרטית שלכם (גן אלפיני, גן אנגלי, גינת גג, גן ורדים, גן פטריות ועוד ועוד). בבריכה שבכניסה מתקיים מדי שעה מופע מזרקות מוזיקלי. החלק האחר מיוער וטבעי יותר, ויש בו מסלול הליכה בגובה צמרות העצים (יותר מ-30 מ' מעל הקרקע) וכן גן שעשועים אתגרי ובו עשרות מתקנים יצירתיים.

בּרָטיסלאבָה בירת סלובקיה, שעמדה במשך שנים בצילן של שכנותיה הידועות ממנה, הולכת ומתבססת כיעד תיירותי מרתק. גולת הכותרת היא העיר העתיקה - קטנה, נוחה לניווט ויפהפייה - שעם האתרים החשובים בה נמנים קתדרלת מרטינוס הקדוש (Dóm sv. Martina) הגותית-רומאנסקית מהמאה ה-13; בית העירייה הישן (Stará radnica) שנבנה ברובו במאה ה-14 והיום משמש מוזיאון לתולדות העיר; וארמון הארכיהגמון (Primaciálny palác), מבנה קלאסיציסטי שבאולם המראות המפואר שלו נחתם ב-1805 חוזה השלום שהוביל לפירוק האימפריה הרומית הקדושה. מומלץ גם לטייל ברחובות הצרים, שבהם מגוון מזרקות ופסלים יצירתיים, ולראות את הכיכר הראשית (Hlavne Namestie), המוקפת בתים שנראים כאילו יצאו מסרט של דיסני, את כיכר הְביֶיזְדוֹסלאב (Hviezdoslavovo Namestie) - מדרחוב מקסים המוקף חנויות ובתי קפה - ואת שער מיכאל (Michalská brána) מהמאה ה-14. בלשכת המידע לתיירים מספקים מידע על העיר ומארגנים סיורים מודרכים. על העיר העתיקה משקיפה הטירה (Hrad), שבחדריה המפוארים שוכן כיום מוזיאון (Historické múzeum) העוסק בתולדות סלובקיה. חלק מהמוזיאון פתוח למבקרים עצמאית (כולל תצפית מאולם הכתר) ואילו בחלקו האחר, כולל חדרי הרוזן ומערה החבויה המתחת לטירה, ניתן לבקר רק במסגרת סיור מודרך, האורך 75 דקות. כשמזג האוויר יפה כדאי לטפס אל הטירה דרך הרחובות הצרים של העיר העתיקה ולהתפעם כשייפתח לפניכם הגן הראשי, המשקיף לנוף מרהיב. מחוץ למרכז, אל תחמיצו את כנסיית אליזבת הקדושה (Kostol svätej Alžbety), שהושלמה ב-1913 בסגנון הזֶצֶסיון (אר נובו) ומכונה 'הכנסייה הכחולה' בשל הגוון הכחלחל השולט בקירות, בפסיפסים ובוויטראז'ים שבה. רושם אחר לגמרי מותירה האנדרטה לשחרור העיר בתום מלחמת השנייה, אובליסק בגובה 39 מ' המכונה סלאבין (Slavín) ובראשו פסל עצום של חייל רוסי.

המסלול מתחיל בעיירה קרֶמס (Krems) שיש לה מרכז עתיק נאה, אבל עדיף לא לבזבז בה זמן ולהסתפק בגיחה ללשכת המידע לתיירים לאיסוף מידע ומפות. מקרֶמס צאו בכביש B3 לאורך הגדה הצפונית של הדנובה ולאחר כשבעה ק"מ תגיעו לכפר היין הציורי דירנשטָיין (Dürnstein). בלו כאן שעה עד שעה וחצי והמשיכו עוד חמישה ק"מ אל וָייסִנקירְכֶן (Weißenkirchen), כפר מקסים בין כרמים שעליו חולשת כנסיית הקהילה (Pfarrkirche Weißenkirchen) המוקפת חומה מהמאה ה-15. לאחר שתשקיפו על הנוף מהכנסייה (אין צורך להיכנס פנימה), סעו עוד שישה ק"מ עד העיירה שפּיץ (Spitz), השוכנת למרגלות הר אלף הדליים (Tausendeimerberg), הנקרא כך כי הכרמים בשיפוליו מניבים (לטענת המקומיים) אלף דליים של יין בשנה. ארבע דקות נסיעה יביאו אתכם לנקודת תצפית מרשימה בפסגה. משפיץ סעו עוד 15 ק"מ ואז פנו ימינה ל-Melker Str (כביש B3a) החוצה את הנהר וצאו ממנו ל-Stiftstr לפי השילוט למנזר מֶלק (Stift Melk), גולת הכותרת של המסלול. אחרי כשעתיים במנזר שובו על עקבותיכם, פנו שמאלה בכביש B1 ואז בצעו פנייה חדה ימינה לכביש B33, העוקב אחר הגדת הדרומית של הדנובה. 11 ק"מ נוספים יביאו אתכם לפנייה ימינה, לכביש המטפס לטירת אָגשטָיין (Burgruine Aggstein). הטירה העצומה נבנתה במאה ה-12 על צוק בגובה 300 מ' מעל הדנובה והטילה אימה על השטים בנהר; במהלך הביקור בשרידים שנותרו ממנה תוכלו ללמוד (מלוחיות הסבר או במסגרת טיול מודרך) על שיטותיהם האכזריות של הבעלים להיפטר מאויביהם. שובו לכביש B33 וסעו לאורך הנהר, בכביש המשקיף על הכפרים שבהם עצרתם בדרך הלוך. לאחר 24 ק"מ פנו ימינה לכביש L100 ולאחר עוד שלושה ק"מ שוב ימינה, לפי השילוט למנזר גֶטְוָייג (Stift Göttweig). המנזר הבארוקי מראשית המאה ה-18 אמנם פחות מרשים ממנזר מֶלק, אבל הנוף ממרפסת המסעדה מרהיב ובמסגרת הסיור המודרך תוכלו גם לראות טור מדרגות עם ציור תקרה יפהפה מ-1739. מהמנזר שובו לכביש L100 ופנו שמאלה כדי לשוב לנקודת המוצא. |המסגרת|לשוט על הדנובה המסלול המתואר לעיל מיועד לנוסעים ברכב פרטי, אבל אם לא מתאים לכם לנהוג תוכלו גם לצאת לטיול-שיט בנהר. ספינות=נהר של חברת DSDG Blue Danube יוצאות שלוש פעמים ביום (בעונה) מרציף קרֶמס (על כביש B3 בעיירה קרֶמס) לרציף מֶלק (ק"מ אחד ממנזר מֶלק) וחזרה, עם עצירות בדירנשטָיין ובשפּיץ. חלופה זו מתאימה בעיקר למי שחשובים להם יותר הנופים מהביקור באתרים באזור, כי השיט אורך כשלוש שעות לכל כיוון ולכן מאפשר לבקר רק באתר אחד (מנזר מֶלק או דירנשטָיין). לחילופין, ניתן גם לשוט רק לכיוון אחד ולשוב באוטובוס WL1 לאורך הגדה הצפונית של הדנובה, וכך להספיק לבקר בשני אתרים.

כפר היין המקסים דירנשטָיין, שזכה לכינוי 'פנינת הדנובה', נודע בראש ובראשונה בזכות שרידי הטירה (Burgruine) מעליו, שנכנסה לספרי ההיסטוריה כבר בשנת 1192. כאן הוחזק מלך אנגליה ריצ'רד לב-הארי בשבי בידי ליאופולד החמישי, דוכס אוסטריה, לאחר שנתפס בשובו לאירופה ממסע-הצלב השלישי - ולבסוך שוחרר לבסוף תמורת סכום כסף עצום. הטירה נהרסה כמעט לחלוטין ב-1645, אבל שרידיה עדיין מספקים רקע רומנטי לכפר וניתן לטפס אליהם בשביל נוח (כשעה לשם וחזרה) המשקיף לנוף מרהיב. בכפר עצמו בולט מעל הכל המגדל הכחול-לבן של מנזר דירנשטָיין (Stift Dürnstein), שנוסד במאה ה-15 ונבנה מחדש בסגנון הבארוק במאה ה-18. במנזר יש כנסייה עם קישוטי טיח נאים ומרפסת המשקיפה על הדנובה, אבל עדיף להסתפק בצילום מבחוץ ולהקדיש יותר זמן לטיול ברחוב הראשי הצר Hauptstr ובטיילת החומה לאורך הנהר.

מעל צוק הצופה לנהר ולעיירה מלק מתנשאים המגדלים הצהבהבים של המנזר המפורסם ביותר באוסטריה, שהוא גם דוגמה קלאסית ליופי של אדריכלות הבארוק. על הצוק ניצב כבר במאה ה-11 ארמון המלוכה של בית בּאבֶּנסבֶּרג, שושלת המלוכה האוסטרית הראשונה, אך בשנת 1089 העניק המרקיז ליאופולד השני את השליטה בו למסדר הבנדיקטיני, שהפך אותו למרכז ידע ומחקר שנודע למרחוק. המבנה הנוכחי באתר הוקם בשנים 1702-36 לאחר שהמנזר המקורי נשרף בידי הטורקים. במבנה הראשי ניתן לטייל עצמאית או במסגרת סיור מודרך. אל תחמיצו את הכנסייה, שהקישוטים הבארוקיים ופיתוחי הזהב בכתליה כמעט יוצאים מכלל שליטה; את אולם השיש המהודר, על ציור התקרה המרהיב בו; ואת הספרייה, שהפאר השולט בה מדגיש עד כמה היו הספרים חשובים לנזירים (כיום כולל האוסף יותר מ-100,000 ספרים, בהם מאות ספרים וכתבי-יד בני יותר מ-400 שנה). כשמזג האוויר נאה מומלץ לצאת אל גן המנזר, המוביל לפביליון מעוטר ציורי קיר בסגנון הבארוק ולטיילת המשקיפה על הנהר.