המתחם העצום של הארמון המלכותי שימש את שושלת הבסבורג במשך מאות שנים והיה מרכז השלטון של הקיסרות החזקה באירופה. בנייתו של הארמון נמשכה יותר מ-600 שנה, ולכן ניכרים הבדלים בסגנונות הבנייה בין החלקים השונים (מבנים גותיים לצד אר נובו ועוד). בני המלוכה התגוררו כאן בחורף, ואילו בקיץ עברו לארמון שֶנבּרוּן. נוסף על הביקור בחדרי המגורים ובקפלות ששימשו את בני המלוכה, אפשר לבקר גם במבנים ובגנים ששימשו אותם לפעילויות פנאי ולראות את האוספים שהחזיקו, המוצגים היום במוזיאונים פתוחים לציבור. 2,600 חדרי הארמון משמשים למגוון מטרות: חלק ממנו מתפקד כמשכנו של נשיא אוסטריה ולצרכים ממשלתיים, חלקים אחרים מוקדשים לספרייה הלאומית, ורק חלק קטן משמר את המורשת של בית הבסבורג. *המסלול* התחילו בכיכר מיכאל, שם תוכלו לראות את כנסיית מיכאל הקדוש וחפירות ארכיאולוגיות מהתקופה הרומית ובכלל. המשיכו לארמון עצמו דרך השער הראשי, בעל הכיפה הירוקה (Michaelerkuppel). מימינכם נמצאת הכניסה למוזיאון המשולב שיקנה לכם הצצה לחיי הקיסרים - המגורים הקיסריים, הנמצאים במתחם אחד עם אוסף כלי הכסף והמוזיאון המוקדש לדמותה של הקיסרית סיסי. הכרטיס המשולב כולל את הכניסה לשניהם. משמאלכם תראו את הכניסה הראשית של בית הספר הספרדי לרכיבה. המשיכו לתוך החצר הפנימית של הארמון. במרכז החצר ניצב פסלו של פרנץ הראשון, מייסד הקיסרות האוסטרית; הדמויות משני צדדיו מייצגות את פעולותיהם של בני העם, ואלו שעל העמוד - את מעלותיו הטובות של הקיסר, שהן אמונה, כוח, שלום וצדק. פנו שמאלה, דרך שער אדום עם קישוטים מוזהבים, אל החצר הפנימית שוָוייצֶרהוֹף (Schweizerhof); זהו החלק העתיק ביותר של ארמון הופבורג, שבנייתו החלה במאה ה-13. מולכם תראו שלט המצביע על הכניסה לבית האוצר הקיסרי, הממוקם מצד ימין, ובמבנה שבצד הימני של החצר מדרגות מובילות לקפלת הופבורג (Hofburgkapelle). הקפלה שימשה את בית הבסבורג מהמאה ה-13 ועד לסופה של האימפריה, וקיסרים שונים הטביעו בה את חותמם הסגנוני, בהתאם לתקופות השונות שבהן חיו. מדי יום ראשון בבוקר באים לכאן אוהבי מוזיקה רבים למיסה בהשתתפות מקהלת הנערים המפורסמת של וינה (ראו מסגרת תחת פארק אַאוּגַרטֵן). המשיכו ישר ועברו בשני מעברים מקורים אל הרחבה המרובעת כיכר יוֹזֶף (Josefplatz), שבלבה פסל הקיסר יוֹזֶף השני על סוסו. מימינכם (מאחורי גבו של יוֹזֶף) ממוקמת הכניסה לאולם הפאר של הספריה הלאומית האוסטרית, ואילו לפניכם תראו את הכניסה הראשית של הכנסייה האוגוסטינית (Augustinerkirche). בעוד קפלת הופבורג שימשה את בית הבסבורג לתפילות פרטיות, כנסיית האוגוסטינים שימשה אותם באירועים ציבוריים, ובעיקר בטקסי מעבר - הטבלת הצאצאים, חתונות, וניתן אף לומר, קבורה: בהתאם למסורת ייחודית, ליבם של קיסרי השושלת הופרד מגופם ונקבר בשטח הכנסייה. יתר הגוף נקבר לא רחוק מכאן, באולם הקבורה המלכותי של כנסיית הקפוצ'ינים. סמוך למעבר שבו נכנסתם לכיכר שוכנת גם הכניסה הראשית לבית הספר הספרדי לרכיבה, שבמרכז המבקרים שלו ביקרתם בתחילת המסלול. חצו את יוֹזֶף פּלאץ ופנו שמאלה אל Reitschulgasse. מימינכם תראו את מבנה האורוות של בית הספר לרכיבה (Stallburg). אל תלכו על הכביש, אלא היכנסו לתוך הפסאז' של מבנה האורוות וצעדו לאורכו כדי להציץ על הסוסים דרך האשנבים. אחרי שעשיתם שלום לסוסים, שובו ליוֹזֶף פּלאץ והמשיכו ישר ב-Augustinerstr עד שתראו מימינכם את מוזיאון האמנות אַלבֶּרטינָה. עלו במדרגות לטראסה של המוזיאון ורדו בצד השני; בקצה הירידה תראו מולכם שער לבן, המוביל אל גן הארמון (בּורג-גארטֶן, Burggarten), שנוצר כשחלק מהחומה העתיקה של העיר נהרס במלחמה עם נפוליאון, והוחלט לא לבנותו מחדש. על הטראסה, בצד הקרוב לארמון, ממוקמת החממה המלכותית, בית הדקלים של הופבורג (Palmenhaus Hofburg), ולידה בית הפרפרים, המצדיק ביקור קצר. חצו את הגן אל היציאה הראשית, שלידה ניצב פסל של מוצרט, המעוטר בסצינת מהאופרה |הנטה|דון ג'ובאני|סנטה|. כאן פנו ימינה בשדירה הרחבה Burgring - חלק מרינגשטראסֶה, רחוב הטבעת המקיף את מרכז וינה. המשיכו עד שתראו מימינכם את שער הכניסה החיצוני לארמון (Burgtor), ושם פנו ימינה והיכנסו דרך השער אל הֶלדֶנפּלאץ (Heldenplatz - כיכר הגיבורים). מימינכם תראו את הארמון החדש ומולכם - שני פסלים של מצביאים נועזים ואצילים על סוסיהם: השמאלי הוא הנסיך אויגן, שהוביל את האימפריה בקרב וינה ובמלחמת הירושה הספרדית, והשמאלי הוא הדוכס קרל, שעשה זאת במלחמה עם נפוליאון. מכאן אפשר להמשיך ישר ולשוב למיכאלֶרפּלאץ, נקודת המוצא של המסלול, אבל מומלץ יותר לצאת חזרה דרך השער האחורי ולחצות במעבר החצייה אל כיכר מריה תרזה, נקודת הסיום של המסלול ונקודת מוצא מצוינת לביקור במוזיאונים של וינה.*סמסלול*

ארמון הקיץ העצום והגנים הנרחבים שסביבו, על מוקדי העניין שבהם, שימשו את קיסרי האימפריה לאורך שלוש מאות שנים. כיום, המתחם רחב הידיים מתפקד הן כאתר היסטורי שמור היטב והן כפארק שעשועים, שבו מוקדי עניין מעניינים ומהנים. השם שניתן לארמון, שמשמעותו "המעיין היפה’", מתייחס לנביעה הנמצאת עד היום בתחום הגן. מתחנת Schönbrunn צאו בכיוון השילוט Scloß Schönbrun, ותראו מיד את המבנה הגדול והצהוב של הארמון. פנו ימינה ולכו לאורך הקיר הצהוב עד שתגיעו לשער ברזל משמאלכם. היכנסו דרך השער ופנו מיד ימינה, אל המבנה המשמש כקופת הכרטיסים. מגוון ההצעות לשילובים בין כרטיסי הכניסה עלול להיות מבלבל, ולכן מומלץ לבחור באילו אתרים אתם מעוניינים לבקר, להחליט אם תרצו כרטיס בסיסי או מורחב לארמון עצמו, ואז להסתייע באנשי השירות האדיבים בעמדות, שימצאו עבורכם את האפשרות המשתלמת ביותר. הכניסה לגנים הגדולים שנפרשים מאחורי הארמון היא ללא תשלום. בקיץ התורים לקופות עלולים להתארך, ואז מומלץ לרכוש את הכרטיסים באתר האינטרנט, אפילו באותו היום. צאו מהקופות לרחבה הגדולה ולכו לאורך הצלע השמאלית שלה עד בית הקפה היוקרתי Café Residenz, שם תוכלו לצפות (ללא תשלום) בתהליך ההכנה של השטרודל, קינוח הדגל הווינאי. במרתף בית הקפה פורסים במיומנות את הבצק הדקיק על פני כמה וכמה מטרים מרובעים ועורכים את המאפים על מגשים ארוכים. אחר כך תוכלו גם לטעום (בתשלום). מעברה הרחוק של הרחבה ניצב ארמון שֶנבּרוּן עצמו, גולת הכותרת של המתחם, ולאחר הביקור בו מומלץ לצאת לטיול ברגל בגני הארמון. משפחות עם ילדים יעדיפו אולי לבקר במוזיאון הילדים ואחר כך לטייל בגני הארמון במסלול המשלב הליכה ברגל, נסיעה ברכבת הפנורמה וביקור בגן החיות ובאתרים נוספים.

קתדרלת שְטֵפַנְסדוֹם משמשת כטבורה של העיר וכמרכז החיים הדתיים מאז 1147, אז נבנתה הכנסייה הראשונה במקום. במהלך 400 שנות בנייתה נוספו לה חלקים ופרטים שונים, ועירוב הסגנונות בולט כאשר מתבוננים בחזית הקתדרלה: הצריחים והשער הם בסגנון רומנסקי, האופייני לזמן תחילת הבנייה במאה ה-12, אולם המגדלים ופנים הכנסייה הם תוצרי המשך הבניה במאה ה-14, ומתאפיינים בסגנון גותי תמיר ומסוגנן. באולם התווך של הכנסייה התקיימו חתונתו ולווייתו של מוצרט. הכנסייה ספגה נזקים חמורים במלחמת העולם השנייה. שחזורו המהיר של גג הפסיפס של הכנסייה הוא מקור גאווה לווינאים, סמל לעמידתם והתאוששותם המהירה מתלאות המלחמה. שער הכניסה הוא אחד החלקים היחידים בכנסייה שלא נפגעו בהפצצות. הוא מכונה "שער הענק", שכן במהלך בנייתו התגלתה עצם ענקית, שאף הייתה תלויה מעליו בעבר. על הפורטל תוכלו לזהות דמות של יהודי, החובש מגבעת טיפוסית לימי הביניים, ודמות אחרת מכה בראשו. מיד עם כניסתכם לאולם המרכזי של הקתדרלה תוכלו להתרשם מהעיטורים הרבים. בזמן ההפגזות במלחמת העולם השנייה הם הוסתרו במקום בטוח, ולכן רבים מקוריים. החלונות הצבעוניים המודרניים למראה אכן חדשים; חלונות הויטראז’ המקוריים לא שוחזרו. בחלל השמאלי תראו את דוכן המטיף המסותת ביד אמן, ואף את דיוקן האמן עצמו כשהוא מציץ מבעד לחלון ואוחז בכלי העבודה שלו. מעל למזבח המרכזי תראו את היצירה המרכזית של הכנסייה - מ|הנטה|ות סטפנוס הקדוש בסקילה|סנטה|. לא רחוק משם תראו את פסלו של ישו המיוסר, המכונה "ישו עם כאב שיניים". ארון הקבורה המפואר מימין למזבח הראשי הוא קברו של פרידריך השלישי, אחד מקיסריה הגדולים של האימפריה הרומית הקדושה. בנוסף תוכלו להתרשם מתערוכה של אוצרות הקיסרות: הם קישטו בעבר את חלל הכנסייה, וכיום הם מוצגים בחלל נפרד. אם תטפסו ברגל את 343 המדרגות עד לראש המגדל הדרומי, תוכלו להתרשם מתצפית על העיר מגובה נכבד. מגדל זה הוא אחד מסמלי העיר וינה, ומכונה בחיבה "שטֵפֵל" – לשון הקטנה של השם סְטֵפָנוֹס. לתצפית מנקודה נמוכה יותר (אך בפחות מאמץ גופני) עלו למגדל הצפוני במעלית שנמצאת מאחורי בסיס העוגב במעבר השמאלי של הכנסיה. תוכלו לראות שם את הפעמון המרכזי של הקתדרלה, הקרוי על שם מריה הקדושה, אך ידוע יותר בכינויו |הנטה|פּוֹמֵרִין |סנטה| - "המרעימה", והוא הגדול בפעמוני אוסטריה. לשם יצירתו הותכו 208 כדורי תותח שהוחרמו מהעות'מנים לאחר המצור הכושל שערכו על וינה ב-1683. את רעם הפומרין מחריש האוזניים אפשר לשמוע רק בעשרה ימי חג בשנה, אולם הפעמונים האחרים מצלצלים כמה פעמים ביום.

בנקיק צר בלב היער גולש נחל מירָה במורד של כ-70 מ' ויוצר סדרה של אשדות ציוריים. מסלול הליכה מפותל של כשלוש-ארבע שעות עובר בכ-30 גשרי עץ ובמדרגות לאורך הנחל, ומשקיף לנוף נפלא של המפל ושל העמק. לאורך המסלול הוצבו 11 שלטי הסבר (בגרמנית בלבד) העוסקים במבנה הגיאולוגי, בבעלי החיים באזור ובניסיונות להשתמש בכוח המפל לייצור חשמל. בימים ו'-א' המסלול והמפל מוארים בתאורה מרשימה מהשקיעה ועד השעה 23:00.

מתחם הציד של קיסרי וינה הוסב לפארק חיות בר המאפשר לווינאים ולתיירים גיחה אל הטבע בלי לצאת מגבולות העיר. בשטח המיוער העצום רועים חזירי בר, צבאים, כבשי בר ועוד. מומלץ להיכנס למתחם דרך שער לָיינץ (Lainzer Tor), שם שוכן מרכז המבקרים (Besucherzentrum). בסמוך מתחיל שביל היער (Waldlehrpfad) - מסלול נוח של כחצי שעה בשולי מכלאות של צבאים וכבשי בר. השביל מסתיים בוילה הֶרמֶס (Hermesvilla), בית קסום שבנה הקיסר פרנץ יוזף לאשתו אליזבת ("סיסי") (היא קראה לו "ארמון החלומות שלי") והיום משמש כמוזיאון. פרט לכך יש בשמורה עוד מסלולי הליכה ונקודות תצפית רבים, וכן שלוש מסעדות וכמה גני שעשועים יצירתיים.

הפארק הגדול ביותר בווינה הוא פסיפס ענקי של נוף טבעי, מדשאות, גנים ואתרי בידור ופנאי, אולם הוא הפך לשם דבר בזכות מתחם השעשועים ווּרסטֶלפּראטר (Wurstelprater), או פשוט "פּראטֶר". המתחם, שתחילתו סמוך לכניסה הראשית של הפארק, הוא מוקד משיכה מלהיב למשפחות ולצעירים אוהבי ריגושים. ההיצע מזכיר שילוב של יריד כפרי ופארק שעשועים מודרני - מרכבות הרים, דרך קרוסלות ומתקנים מעופפים מהירים, ועד דוכני קליעה למטרה, מכוניות מתנגשות, חדר מראות ורכבת שדים - אבל בשונה מפארקי שעשועים אחרים, כאן הכניסה למתחם חופשית ועל כל מתקן משלמים בנפרד. התוצאה היא מבחר מרשים של אטרקציות ובילויים, שיספק הנאה רבה לכל הגילאים. אחד מהם הוא מוזיאון השעווה של מאדאם טוסו (Madame Tussauds), הדומה למוזיאונים מקבילים בערים אחרות. המתקן המפורסם ביותר הוא ללא ספק הגלגל הענק (ריזֶנראד, Riesenrad) העתיק והמכובד של וינה, שנבנה ב-1897 ונחשב לאחד מסמליה של העיר. התאים המרווחים יזכו אתכם בתצפית על העיר מגובה 65 מטרים. חובבי הקולנוע יזכרו את את המקום מסצנת המרדף המפורסמת בסרט |הנטה|האדם השלישי|סנטה|. בחורף רוב המתקנים סגורים, אבל מאמצע נובמבר עד תחילת ינואר מחליף אותם שוק החורף (Wintermarkt). זהו שוק חג מולד מושקע במיוחד, המתקיים למרגלות הגלגל הענק. בשאר חלקי הפארק ניתן לטייל ברגל או באמצעות הרכבת המיניאטורית (Praterzug), הנוסעת לאורך מסלול בן ארבעה קילומטרים. במהלך הטיול תוכלו להתענג על בירה או על ארוחה מסורתית בגן הבירה Schweizerhaus, הנמנה עם המוסדות הקולינריים הידועים ביותר בעיר.

בגנים של מתחם שֶנבּרוּן יש מגוון עשיר של אטרקציות למשפחות, המעניינות לא פחות מהארמון עצמו. אם מתחשק לכם להתפנק ולהרגיש כמו מלכים, תוכלו לשכור כרכרה עם רַכָּב לסיור של כחצי שעה (עד ארבעה נוסעים) בגני הארמון - אבל זו אפשרות יקרה שלא מאפשרת ביקור של ממש באטרקציות הרבות שבמתחם. לרוב המשפחות עדיף לצאת לטיול המשלב הליכה ברגל ונסיעה ברכבת הפנורמה (Panoramabahn), שעושה סיבוב ארוך במתחם הגנים. זמן הנסיעה הכולל של הרכבת הוא כשעה, אך הכרטיס מאפשר ירידה בכל אחת מתשע התחנות וחזרה לרכבת בכל זמן שתחפצו. כדי להגיע לנקודת המוצא של המסלול, תחנת הארמון (Schönbrunn Palace), פנו שמאלה כשפניכם לארמון שֶנבּרוּן וצאו מהרחבה. *המסלול* עלו לרכבת בתחנת הארמון וצאו לדרך. משפחות שמתעניינות בכלי רכב יוכלו לרדת כבר בתחנה הבאה, מס' 2, כדי לבקר בבית הכרכרות הקיסרי (Kaiserliche Wagenburg), שבו מאות כרכרות מפוארות ששימשו את הקיסרים לדורותיהם. בין השאר ניצבת כאן גם כרכרה ממונעת אחת – כלומר אחת המכוניות הראשונות, זו ששימשה את הקיסר החל משנת 1909. באולם קטן נפרד מוצגות המרכבות המפוארות ביותר באוסף. בתחנה הבאה (מס' 3; Hietzinger Gate) שווה לרדת כדי לקנות בחנות המפעל של השוקולד המפורסם לִינדְט. |תמונה_בטקסט3170| המשיכו לתחנה 4 של הרכבת (Zoo/Palm House), שם כדאי להקדיש זמן לביקור בגן החיות העשיר והמרשים. אם עוד לא שבעתם מצפייה בבעלי חיים, תוכלו לבקר גם בבית המדבר (Wüstenhaus). המבנה מכיל שני חללים, האחד מוקדש לבעלי החיים השוכנים במדבריות שונות בעולם, והשני – לצמחים באזורים אלה. מרשימה במיוחד תצוגה של מכרסמים מסוג חולד עירום; מערכת ענקית של מחילות שקופות מאפשרת מעקב אחרי חייהם התזזיתיים. גם אם לוח הזמנים שלכם אינו מאפשר ביקור מלא באתר, מומלץ להיכנס לרגע, שכן התצוגה מתחילה עוד לפני עמדת מכירת הכרטיסים. אם תכננתם לבקר במקום, אל תוותרו גם אם חם בחוץ, כי בפנים קריר ונעים. |תמונה_בטקסט2135| #---מעדיפים צמחים על בעלי חיים? היכנסו לבית הדקלים (Palmenhaus), חממה עצומה שבה ומסביבה שוכן הגן הבוטני (Botanischer Garten). זהו מבנה ראוותני שגודלו 2,500 מטרים מרובעים, ולחיפוי הזכוכית שלו נדרשו 40 אלף לוחיות זכוכית. בפנים תראו תצוגה מגוונת של צמחייה טרופית. ---# |תמונה_בטקסט1007| כעת סעו ברכבת לתחנה 6 (Gloriette), הסמוכה לגלוֹרִיֵיט (Gloriette), נקודת תצפית נפלאה על הגנים, על הארמון ועל העיר וינה כולה. מהתצפית תוכלו להמשיך ברכבת עד תחנה 9 (Meidlinger Gate), הסמוכה ליציאה שליד תחנת הרכבת התחתית Schönbrunn – אבל אם הילדים לא עייפים מדי, מומלץ לרדת במורד הגבעה עד מזרקת נפטון (Neptunbrunnen), המתארת סצנה מהמיתולוגיה היוונית. מעט בהמשך משמאל תראו את הכניסה לגן המבוך (Irrgarten), שיספק הנאה רבה לילדים. הגן מורכב משני מבוכים של עצים גזומים, שהמבקרים תועים בהם ומנסים למצוא את דרכם ליציאה. מבקרים בעלי סף תסכול נמוך יוכלו להשקיף על המבוך ממרפסת מוגבהת, ובגן יש גם מתקני שעשועים לילדים. מכאן לכו לאורך השדרה הראשית עד הארמון, פנו ימינה בשביל המקביל לארמון ולכו עד קצה הפארק; פנייה שמאלה תוביל אתכם לשער שליד תחנת הרכבת התחתית (מרחק הליכה כולל: כ-1700 מ'). |תמונה_בטקסט3174| #---עם ילדים גדולים ואנרגטיים, שהרכבת לא מלהיבה אותם, תוכלו ללכת את המסלול כולו ברגל. לשם כך צאו מרחבת הארמון ימינה (כשפניכם לארמון) ועברו דרך הקשתות. לכו בשביל האספלט המקיף את המתחם הענקי, ומשמאלכם תראו את בית הכרכרות. לאחר כ-350 מטרים הכביש מתעקל שמאלה, ואחרי העיקול תראו את המבנה הצהוב של חנות המפעל של לִינדְט. המשיכו בכביש האספלט. ומשמאלכם תראו את בית הדקלים ומולו את בית המדבר. השביל ממשיך עד גן החיות של שֶנבּרוּן, שם פנו שמאלה ולכו בשדרה עד מזרקת נפטון. בנקודה זו תוכלו להחליט אם להעפיל בעלייה התלולה אל הגלוֹרִיֵיט וחזרה (כ-500 מ' לכל כיוון) בטרם תבקרו בגן המבוך, שם תתאחדו עם סופו של המסלול שלעיל. מרחק ההליכה הכולל בחלופה זו (ללא העלייה לגלוֹרִיֵיט) הוא 3000 מ'.---#

אתר המרחצאות בפאתי וינה הוא אטרקציה נהדרת לכל המשפחה. המבוגרים יוכלו להתפנק במתחם הספא והבריכות המחוממות ובמתחם הסאונות המגוון, ואילו הילדים ייהנו מפארק מים מוצלח, ובו בריכה גדולה עם מקפצות, שלוש מגלשות (כולל מגלשת אבובים ומגלשת חושך), בריכת גלים מאתגרת, גן שעשועים אתגרי בתוך צמחייה טבעית, מגרש לכדורעף חופים ושתי בריכות לפעוטות. כנהוג במרכז אירופה, הכניסה לסאונות בעירום בלבד (עם מגבת) ומגיל 14 ומעלה - אבל בניגוד למרחצאות אחרים, כאן יש אזורים נפרדים לגברים ולנשים בנוסף לאזור המעורב. רמת השירות והמתקנים גבוהה, והאווירה נעימה.

בבּוּרג-גארטֶן (Burggarten), "החצר האחורית" של מתחם הוֹפְבּוּרג, ניצב בית הדקלים (Palmenhaus), מבנה זכוכית עצום שנבנה במטרה לשמש כחממה מלכותית. באגף הצפוני של המבנה מוצגים לא פחות מ-400 פרפרים, רבים מהם טרופיים ונדירים, המשתייכים ל-40 מינים. הביקור מספק חוויה מפעימה של טבע בסביבה אורבנית. המבנה מחומם תמידית לטמפרטורה של 26 מעלות, תענוג אמיתי בימים קרים.

מקור שמו של השוק במילה הגרמנית |הנטה|נָאשֶן|סנטה|, שמצאה את דרכה לעברית המדוברת כ"לנשנש". במתחם העצום מתקיים שוק מאז המאה ה-16, אבל היום הוא מכיל בעיקר דוכני אוכל. הכינו את עצמכם לצעידה ארוכה ומשביעה: לאורך קילומטר וחצי פזורים יותר ממאה דוכנים, מסעדות קטנות ומזנונים, שבהם מציעים מנות קטנות וטעימות של אוכל רחוב מרחבי העולם; המטבח המזרח-תיכוני פופולרי במיוחד, ויש אפילו כמה דוכנים ישראליים. רוב המסעדות ממוקמות במבנים מרובי חלונות, האופייניים לאזור זה של וינה ומשרים אווירה נעימה, מאווררת ושטופת אור. המסלול המתואר להלן מתחיל מצידו המרוחק של השוק, כדי לסיים במרכז העניינים. המחירים בשוק אינם זולים, אך האווירה הנהדרת בכל פינה מפצה על כך. מומלץ במיוחד לחפש את הדוכנים הניידים שבהם חוואים מוכרים ממתקים וקינוחים אותנטיים מהונגריה ומדרום אוסטריה, ולדגום אבני שוקולד |הנטה|(שוֹקוֹשטָיינֶה, Schokosteine)|סנטה| – ממתקים מקומיים של שוקולד בציפוי סוכר, שנראים כמו אבני נחל קטנות. כדי לגלות את הדוכנים והמסעדות המעניינים ביותר, עקבו אחר מסלול ההליכה טעימות בנאשמרקט.

טירת קרוֹיצֶנשטָיין נבנתה אמנם רק לפני כמאה שנה, אבל הורכבה מחלקי מבנים מקוריים מימי הביניים שנקנו ברחבי אירופה, ורוהטה בריהוט ובציוד מקוריים. התוצאה היא שחזור מדוקדק של חדרים אופייניים לימי הביניים, בהם האולם הראשי, חדר הציד, מחסן הנשק והמטבח. ניתן לבקר בטירה רק במסגרת סיור מודרך, האורך כ-60 דקות ומתנהל בגרמנית בלבד (אבל בתחילתו מקבלים דף מידע באנגלית). במצפה הנשרים הצמוד לטירה תוכלו לראות נשרים, עיטים, ינשופים ועופות אחרים מדגימים את כישורי התעופה המופלאים שלהם במסגרת מופע של כ-45 דקות. הציפורים עפות ממש בין השורות, קרוב מאוד לצופים - חוויה מלהיבה (גם אם מפחידה לעתים). המופע מלווה בהסברים, אך למרבה הצער, בגרמנית בלבד.