610 ליטרים של מים זורמים בכל שנייה בשטוּיבֶּנפאל, המפל הגבוה בטירול (159 מ') ואחד המראות המרשימים ביותר באזור - לכל המשפחה. יש שתי דרכי גישה למפל. אפשרות אחת היא לחנות ליד הכפר אוּמהָאוּזֶן (Umhausen) ולטפס ברגל כ־40 דקות (בשביל מאתגר וחשוף לשמש - קחו אתכם מים ונשנושים) אל הקצה התחתון של המפל. משם תוכלו לטפס עד למעלה (כ־40 דקות נוספות) בשביל תלול מאוד שלאורכו ארבע נקודות תצפית על המפל ועל העמק הירוק שלמטה - אבל אם מתעייפים, אפשר בהחלט להסתפק בעלייה לנקודת התצפית השנייה (כעשר דקות), משם כבר רואים את רוב החלק העליון של המפל. ליד מגרש החניה יש עוד שני אתרים מעניינים למשפחות, הכפר של אֶצי ואגמון אוּמהָאוּזֶן. לחלופין תוכלו לעלות בכביש L238 לעבר הכפר נידֶרתאי (Niederthai). לקראת סוף העלייה יש מגרש חניה ללא תשלום לצד הכביש (משולט panoramablick wasserfall) ולידו נקודת התצפית היחידה שממנה ניתן לראות את המפל במלואו. 600 מ' נוספים יביאו אתכם ל-Gasthof Stuibenfall, פונדק עץ טירולי מסורתי ומקסים, ששביל קצר יורד ממנו אל המפל. השביל חוצה אחו ירוק, עובר בגשר מעל המפל השוצף ואחרי כעשר דקות מגיע לרחבת תצפית הבולטת מהצוק ומשקיפה על המפל מגובה מסחרר. חלופה זו מומלצת למשפחות עם ילדים קטנים שמתקשים בהליכה, אבל לא לסובלים מפחד גבהים. בימי ד' בקיץ, מהשקיעה ואילך, המפל מואר בזרקורים. כדי לצפות במחזה תוכלו להצטרף לסיור מודרך אל המפל המואר, היוצא מלשכת המידע לתיירים אוּמהָאוּזֶן; יש להירשם מראש בטלפון או באימייל umhausen@oetztal.com.

אינסבּרוּק, בירת טירול, היא עיר של ארמונות מפוארים, בתים מצוירים ומדרחובים תוססים, שיופייה נובע מהתפאורה הנפלאה שסיפק לה הטבע - הרכס האלפיני נוֹרדקֶטֶה, שמצוקיו האפורים מתנשאים מצפון למרכז העיר. העיר ניצבת במקום שבו נבנה גשר עתיק מעל הנהר אִין (וזה גם מקור שמה) ולכן היתה עיירת מסחר חשובה עוד מימי הרומאים, ולאחר מכן עברה פעמים רבות מיד ליד. הרוח החופשית של המקומיים באה לידי ביטוי במרד הטירולי - התקוממות עממית נגד הכובשים הזרים בתקופת נפולאון - המונצח בפנורמה של טירול (ראו מסגרת שם). אינסבּרוּק היא גם מרכז חשוב לסקי ולספורט חורף: אולימפיאדת החורף התקיימה בה פעמיים ומגלשת קפיצות הסקי, שנבנתה מחדש ב-2003, היא אחד האתרים המרשימים בעיר. מרכז העיר קטן יחסית ומתאים לטיול של כשעה-שעתיים ברגל. *המסלול* מהחניון צאו לכיכר רחבת הידיים מַרקטפּלאץ (Marktplatz), שבה מתקיים בחורף שוק חג המולד (אבל בשאר השנה היא אינה מעניינת במיוחד). חצו את הכיכר אל הטיילת שלאורך הנהר. משמאלכם תראו את Markthalle Innsbruck, שם תוכלו לעצור לארוחה, לקפה או להצטיידות במצרכים - אבל כדי להגיע למרכז העתיק פנו ימינה ולכו עד לגשר מעל הנהר (Innbrücke). |תמונה_בטקסט2013| הצטלמו למזכרת על הגשר ואז שובו על עקבותיכם והיכנסו לעיר העתיקה במדרחוב Herzog-Friedrich-Str, הרצוף בתים מצוירים; שימו לב לבית מס' 6 - מלון הנשר המוזהב (Goldener Adler) - עם הלבנים המצוירות, ולבית מס' 10 - בית הֶלבּלינג (Helblinghaus) המקושט בפיתוחים מרהיבים. קצת אחר כך תראו משמאלכם את אחד הסמלים המובהקים של אינסברוק - הגגון המוזהב (Goldenes Dachl), המורכב מ־2738 רעפי נחושת מצופים זהב מעל המרפסת המפוארת של ארמון המגורים הטירולי. הקיסר מקסימיליאן הראשון הורה לבנות את המרפסת כדי לחגוג את נישואיו לאשתו השלישית ולהפגין את עושרו הרב. המרפסת שימשה את הזוג המלכותי לצפייה בהופעות, באירועים ובתחרויות אבירים בכיכר שמתחתיה. הגגון והמרפסת מרשימים דיים מבחוץ, אבל אם תרצו לראות את הציורים המעטרים אותה מבפנים, תוכלו להיכנס למוזיאון בארמון המגורים; המוזיאון עצמו אינו מעניין או אינטראקטיבי במיוחד, אבל יש בו פינת משחקים לילדים. |הסיפור|משולש אהבה ורקדנים גמישים אם תסתכלו היטב בריבועים שמתחת למרפסת תראו לא רק את הקיסר ואת אשתו החדשה, אלא גם את האישה הראשונה, שכמובן לא השתתפה בחתונה - אבל נוספה למרפסת כדי לא לפגוע ברגשות של בני משפחתה (מה שמוכיח שאפשר לשנות את המציאות גם בלי פוטושופ). מימין ומשמאל תראו אנשים קטנים וגמישים שמנופפים ברגלים ובידיים לכל הכיוונים: אלה לא מטורפים, אלא רקדנים המבצעים את מחול המוֹריסקוֹֹ - גרסת ימי הביניים לברייקדאנס. |תמונה_בטקסט279| מעברה האחר של הכיכר ניצב בית העירייה הישן, ומעליו מתנשא מגדל העיר (Stadtturm), שגובהו 52 מ'. הילדים ייהנו לטפס אל מרפסת התצפית שגובהה 32 מ' במדרגות הלולייניות, שאלפי מבקרים הותירו עליהן את שמותיהם. הנוף נפלא, אבל גדר הבטיחות שמסביב מקשה על מלאכת הצילום. |תמונה_בטקסט278| פנייה ימינה כאן תביא אתכם למדרחוב הראשי, הרצוף חנויות, בתי קפה ובתים ססגוניים; הוא מומלץ מאוד לטיול, אבל לפני כן מומלץ להמשיך ישר, אל הסמטה הצרה Hofgasse, שם תוכלו לדגום נקניקים ומוצרי בשר ב-Tiroler Speckeria או ליהנות משטרודל מצוין בקפה-מסעדה Kröll. מעבר צר בקצה הסמטה משמאל מוביל אל החצר הפנימית של הוֹֹֹפבּוּרג (Hofburg) - ארמון הקיסר - ששימש את רוזני טירול ואת הקיסרים מבית הבסבורג בביקוריהם באזור. הארמון מרשים פחות ממקביליו בווינה ובזלצבורג, ואפשר בהחלט לוותר על הביקור בו. החדר המרשים ביותר הוא אולם הענקים (Riesensaal), שאורכו 31.5 מ' ותקרתו מעוטרת בציור המגולל את ניצחונותיו של בית הבסבורג (בעבר היו בחדר ציורים של הרקולס נלחם בענקים, ומכאן שמו). |תמונה_בטקסט281| מיד אחרי הפנייה לארמון פנו ימינה לסמטה הצרה Stiftgasse, שגשרים מקשרים בין הבתים שבשני עבריה, והיכנסו ל-Caroline's Spiel-Art, חנות חמודה לצעצועי עץ. אחר כך פנו ימינה ל-Riesengasse וחזרו למדרחוב הראשי; מכאן תוכלו להמשיך ישר ולשוב לחניון דרך הסמטה הנאה Seilergasse, אבל מוטב לפנות שמאלה ולטייל לאורך המדרחוב (כחמש דקות) עד קניון ראטהָאוּס גאלֶרִיֶין (Rathaus Galerien). לאורך הדרך עצרו לצלם את הבתים הצבעוניים על רקע הפסגות המאיימות של רכס נורדקטה. לאחר הבילוי בקניון, צאו ביציאה האחורית אל Stainer Str, פנו ימינה ואז שמאלה ל-Marktgraben. בקצה הרחוב תראו את החניון.*סמסלול*

סמוך לגבול בין טירול לבוואריה חצב הנהר לוֹיטאשֶר אָכֶה (Leutascher Ache) את הנקיק העמוק והארוך לוֹיטאשֶר גָייסטֶרקלאם (Leutascher Geisterklamm), שהפך ב־2006 לאתר תיירות מלהיב לכל המשפחה. שבילים תלויים ממתכת נמתחים לאורך קירות הסלע, גבוה מעל מי הפלג התכולים, וממשיכים לטפס מעלה עד גשר הפנורמה (Panoramabrücke), שחוצה את הנקיק בגובה 47 מ'. את מסלול ההליכה המעגלי (שני ק"מ וחצי) מלווה דמותו המצוירת של שֵד מאגדה מקומית עתיקה (ראו מסגרת), ולאורכו פזורות תחנות למידה, המספקות מידע על התהליכים הטבעיים בנקיק. תמצאו כאן גם הפעלות מדליקות לילדים, כמו מראה שתאפשר לכם "להרקיד" את אור השמש על הסלעים, גונג שמשמיע הדים, נקודה שבה אפשר להאזין לשאון המים ועוד ועוד. כל ההפעלות וההסברים מתורגמים גם לאנגלית. ההליכה בנקיק אינה קשה במיוחד, אבל הוא אינו נגיש לעגלות ילדים. ליד מגרש החניה יש בית קפה קטן ומפה של מסלולי ההליכה בנקיק. מסלול הרוחות (Geisterpfad; אדום במפת האתר) עובר בחלק הגבוה והמעניין ביותר של הנקיק, מגיע לאבן הגבול בין גרמניה לאוסטריה וחוזר למגרש החניה דרך היער. אפשר גם לטייל במסלול הגובלינים (Koboldpfad; כחול), הממשיך עוד שני ק"מ לתוך גרמניה ולאורכו שלטי הסבר על הגיאולוגיה של האזור (הוא מעניין פחות מהמסלול הראשי). אפשר להגיע לנקיק גם מהעיירה מיטֶנְוואלד (Mittenwald) שבגרמניה, ממנה יוצא גם מסלול קצר (מסומן בירוק; בתשלום) אל מפל בגובה 23 מ'. כדי להגיע לנקודת המוצא של המסלול יש לחנות בעיירה עצמה ולטפס לאורך רחוב Am Köberl. |הסיפור|השֵד מהערוץ בכפרי הסביבה מספרים כבר מאות שנים על שֵד שמתגורר עמוק בנקיק לוֹיטאש. בקיץ, לפי האגדה, הוא עף כל בוקר בשדות מיטנוואלד ומשאיר על הדשא הרטוב מטל שובל של זהב מנצנץ; אך למרבה הצער, הזהב הופך לאפר אם מנסים לגעת בו. יש אומרים שמדובר ברוח אלוהית שירדה מההרים, ואילו אחרים מאמינים שהשד שומר על פתח הנקיק עם להקת גובלינים (שבגרמנית נקראים קוֹבּוֹלדֶה - Kobolde); הם מספרים שבתחילת האביב, כשזרימת המים בערוץ מתגברת, השדונים רוקדים כל לילה את ריקוד הגשם ומנגנים מוזיקה מופלאה.

מגלשת ההרים אימְסְט (Rodelbahn Imst) באתר הנופש ההררי הוֹך־אימְסְט (Hoch-Imst) טוענת לתואר הארוכה מסוגה בעולם - שלושה ק"מ וחצי של פיתולים, פניות מסמרות שיער, עליות וירידות ועוד הפתעות. הגלישה מתבצעת בקרונות אישיים המאפשרים שליטה על מהירות הגלישה, ובכמה מקומות המסילה עוברת גבוה מעל פני הקרקע. הגלישה מותרת מגיל שלוש בליווי מבוגר (מגיל 14 ומעלה) ומגיל שמונה (וגובה 1.25 מ') גם לבד. ניתן לקנות חבילה של שלוש או עשר גלישות בהנחה (לא גדולה). סמוך לקצה התחתון של מגלשת ההרים משתרע אָלבּינס שפּילֶפארק (Albins Spielepark), מתחם משחקים ושעשועים ובו טרמפולינה (€2) ומתקנים נוספים (מגלשות, קרוסלה, ארגזי חול ועוד) ללא תשלום או בתשלום סמלי. ביום חם אפשר גם לרחוץ באגמון הוֹך-אימְסְט (Badesee Hoch-Imst), המרוחק כמה דקות הליכה ממגרש החניה. מגלשת ההרים מתחילה בתחנה האמצעית של רכבל הכיסאות, בגובה 1550 מ' מעל פני הים, משם יוצא שביל (כחצי שעה הליכה) אל גן החיות של כרי המרעה האלפיניים (Almzoo); בגן החיות חיים חמורים, עזים, תרנגולות וארנבים והוא עשוי לעניין ילדים קטנים. הרכבל ממשיך עד התחנה העילית אָלפְּיוֹך (Alpjoch; 2050 מ'), שם תוכלו להשתזף בשמש האלפינית ולצפות בנוף מרהיב ממרפסת התצפית סאן־אוֹ־ראמָה (SunOrama). מאָלפְּיוֹך יוצאים מסלולי הליכה רבים, בהם שביל קצר יחסית אל קן הנשרים (Adlerhorst); השם זהה לשמו של הבונקר המפורסם של היטלר, אבל זו בסך הכל רחבת תצפית על עמודים, המקושרת לשביל בגשר עילי ומשקיפה לנוף נפלא.

זֶפֶלט (Seefeld) אירחה את אליפות העולם בסקי ב־1985 והיא יעד לגולשים מכל רחבי העולם, אבל למשפחות המטיילות באזור בקיץ היא משמשת בעיקר בסיס לביקור באתרים אחרים באזור. בימים חמים תוכלו לרחוץ בבחוף הרחצה שטראנדפֶּרלֶה (Strandperle) לגדת אגם וִילד (Wildsee), שמימיו חמימים יחסית ומתאימים לרחצה. בחוף יש גם מסעדה, בריכת שחייה ומגרש משחקים לילדים. ביום א' הראשון של אוגוסט מתקיים בזֶפֶלט פסטיבל הפרחים (Blumencorso) הססגוני, שבמהלכו נוסעים בעיירה עשרות כלי רכב ועליהם דמויות של בעלי חיים, אנשים וחפצים - כולן עשויות פרחים.

מאחורי כנסיית יוחנן הקדוש (Johanneskirche), מול לשכת המידע לתיירים של אימְסְט, יש מסלול הליכה נוח המוביל אל רוֹזֶנגארטֶנְשלוּכט (Rosengartenschlucht), ערוץ נהר מרשים שמעליו מתנשאים קירות סלע בגובה מאה מ' ויותר. לאחר שתעברו על פני כמה בתים החצובים ישירות בתוך קיר הסלע, תיכנסו לערוץ הצר, העשיר בפרחים ובבעלי חיים. לאורך המסלול תראו שכבות סלע מעידנים גאולוגיים שונים, ותגלו מפלים קטנים ונסתרים. הערוץ ממשיך עד המערה הכחולה (בּלָאוּאֶה גרוֹטֶה - Blaue Grotte), מערה מלאכותית מימי הרומאים, שזכתה לשמה בזכות הגוון הכחול של המעיין המפכה בתוכה. מהמערה אפשר לחזור באותה דרך או להמשיך לטפס עד הוֹך־אימְסְט ואז לרדת בשביל מיוער ונאה אל נקודת ההתחלה. אורכו הכולל של המסלול חמישה ק"מ, ויש להקדיש לו כשלוש־ארבע שעות (אם הולכים רק עד המערה וחזרה ניתן להסתפק בשעתיים). אפשר גם להגיע למערה בהליכה של כעשר דקות בלבד ממגרש החניה של הוֹך־אימְסְט. אפשרות אחרת היא להתחיל את המסלול בהוֹך־אימְסְט, לרדת לאורך הערוץ ולחזור לנקודת המוצא באוטובוס למטיילים ברגל |הנטה|(ואנדֶרבּוּס - Wanderbus)|סנטה| שנוסע במסלול זה בקיץ (מדי שעה או שעתיים, תלוי ביום ובשעה). תוכלו לקבל מפות שבילים ואת לוחות הזמנים של האוטובוס בלשכת המידע לתיירים. המסלול אינו מתאים לעגלות ילדים או לכיסאות גלגלים.

בקצה עמק שטוּבָּאי שוכן קרחון אלפיני עצום, שאינו נמס גם בקיץ ולכן פופולרי מאוד לסקי בכל חודשי השנה. גם אם אינכם גולשים, שווה לעלות ברכבל כדי לראות את הנוף, ליהנות ממשחקי שלג ולבקר בכמה אטרקציות למשפחות שנפתחו במתחם. לפסגת הקרחון עולים שלושה רכבלים העוברים בשתי תחנות ביניים. מוקד העניין העיקרי הוא מערת הקרח (Eisgrotto), שנמצאת במרחק עשר דקות הליכה מתחנת Eisgrat (התחנה השנייה של הרכבל). המערה אמנם קטנה ממערות הקרח של חבל זלצבורג, אבל מצד שני קל יחסית להגיע אליה ואפשר לבקר בה גם ללא סיור מודרך - פשוט הולכים בתוך מחילות קרח, לאורך מסלול משולט בבהירות (גם באנגלית) בן 200 מ'. ליד אותה תחנה של הרכבל נפתח ב-2019 גם מתחם משחקים יצירתי בצורת ממותה שגובהה שישה מ' ואפשר לטפס עליה, לגלוש ממנה ועוד. אוהבי הנוף (ומי שלא קיבלו מספיק שלג בתחנה השנייה) יוכלו להמשיך אל תחנת הפסגה ולצפות על יותר ממאה פסגות מושלגות מנקודה התצפית Top of Tyrol, השוכנת בגובה 3210 מ' מעל פני הים ובולטת כתשעה מ' מחוץ למצוק. אם תהיו רעבים, תוכלו לעצור לשניצל במסעדת Jochdohle, השוכנת בפסגה ומתהדרת בתואר המסעדה הגבוהה ביותר באוסטריה. |הסיפור|מתעניינים בקרחונים? קרחונים הם גושים ענקיים של מים שקפאו והם אינם מפשירים לעולם - אפילו בקיץ! יש שני סוגים של קרחונים - ימי ויבשתי. קרחונים ימיים הם גושים שהתנתקו ממדף קרח או מקרחון יבשתי, והם צפים על פני המים כמו שקוביית קרח צפה בכוס שתייה. הקרחון הימי הגדול ביותר שתועד היה בגודל של חצי ממדינת ישראל (!). קרחונים ימיים שטים רק באזורים קרים במיוחד, קרוב לקטבים. באלפים של אוסטריה אפשר לראות את הסוג השני: קרחון יבשתי. זהו בעצם נהר של קרח שגולש לאט לאט במורד ההר. בחורף השלג שיורד מתווסף לקרחון, ובקיץ חלק ממנו נמס, כך שהוא משתנה בגודלו ובצורתו. הקרחון הגדול ביותר בעולם נמצא באנטרקטיקה, והוא עצום: אורכו כ-400 ק"מ ורוחבו כמעט 100 ק"מ. באָלפּים יש כמה עשרות קרחונים קטנים יותר, ופרט לשטוּבָּאי תוכלו לראות אותם גם בצוּגשְפּיצֶה, בקיצְשטָיינְהוֹרן וברמת פרנץ יוזף שבכביש גרוֹסְגלוֹקנֶר. בעשורים האחרונים נראה שקרחונים מכל הסוגים הולכים ונמסים. מדענים מאמינים שהסיבה לכך היא התחממות כדור הארץ, ומזהירים מפני עלייה של גובה המים באוקיינוסים בגלל ההמסה של הקרחונים הימיים. גם הקרחונים היבשתיים נמסים, ואם משווים תמונות מפעם להיום אפשר לראות שהם מכסים שטח קטן בהרבה מבעבר.

צוקי הסלע של סֶרלֶס, המתנשאים מדרום לאינסבּרוּק, הם בין האזורים היפים ביותר לסקי ולטיולים ברגל בטירול. אפשר להגיע אל ראש ההר, המכונה גם |הנטה|המזבח של טירול|סנטה|, ברכבל היוצא מהתחנה התחתית בעיירה מידֶרס (Mieders). מהתחנה העילית יוצאים כמה מסלולי הליכה עם נוף מרהיב, ולאחרונה נפתחו במקום גם אטרקציות למשפחות. הנופים היפים ביותר נשקפים מהשביל המוביל מהתחנה העילית אל מנזר מריה ואלדראסט (Maria Waldrast), שגובהו 1706 מ' מעל פני הים. אורך השביל שני ק"מ וחצי (לכל כיוון) והוא סלול ונגיש גם לעגלות ילדים. אם לא מתחשק לכם ללכת ברגל, תוכלו לנסוע לאורכו (וליהנות מהנופים בנסיעה ובנקודות התצפית לאורך הדרך) ברכבת סֶרלֶס (Serleszug) היוצאת מתחנת הפסגה חמש פעמים ביום. מסלול אחר (כחצי שעה) מוביל לשני אגמים מלאכותיים קטנים, שמימיהם מנצנצים בצבע תכלת יפהפה. ליד התחנה העילית של הרכבל יש גם מגרש משחקים קטן ובו שעשועי מים לילדים ועמדות תצפית להורים, אבל האטרקציה העיקרית לילדים קטנים וגדולים היא מגלשת ההרים (רוֹדֶלבּאן). במגלשה, הטוענת לכתר התלולה ביותר בעולם, תוכלו לרדת את כל 640 המטרים שעליתם ברכבת, במסלול בן 2800 מ' העובר בין עצי היער על צלע ההר; בניגוד למגלשות אחרות, כאן האטרקציה אינה עיקולים וסיבובים אלא המהירות הגבוהה (עד 42 קמ"ש) שאפשר לפתח אם לא לוחצים על הבלמים. הגלישה מותרת מגיל שנתיים (עם מבוגר) ומגיל שש גם לבד, אבל אינה מומלצת לנשים בהריון.

על הגבול בין בוואריה (גרמניה) לבין טירול (אוסטריה) מתנשא צוּגשפּיצֶה (Zugspitze; מבוטא צוּקשפּיצֶה), ההר הגבוה בגרמניה (2962 מ') ואחד הנופים הידועים בטירול. בזכות הגובה העצום, הנוף מכאן פשוט יוצא מן הכלל - כ־400 פסגות בארבע מדינות שונות; ביום בהיר רואים אפילו את הגרוֹסגלוֹקנֶר ואת מגדל הטלוויזיה של מינכן. עם זאת, בשל המחיר הגבוה של הכרטיסים לרכבל, כדאי לעלות לפסגה רק ביום בהיר ממש - ולא מוקדם מדי בבוקר, כי אז העמק עוד מכוסה ערפל. החוויה מתחילה ברכבל עצמו: קרוניות הענק של הצוּגשפּיצבּאן (Tiroler Zugspitzbahn) - שכל אחת מהן מכילה כמאה איש - מטפסות יותר מ־1700 מ' בעשר דקות, ובמהלכן משתנה הנוף מיערות ירוקים לפסגות טרשיות ומושלגות. בתחנה העילית של הרכבל יש רחבה גדולה, שבה אפשר להצטלם על רקע הצלב שבפסגה; אפשר להגיע לצלב עצמו ברגל, אבל השביל מתאים למיטיבי לכת בלבד. בקיץ תוכלו להצטרף לסיור מודרך אל הפסגה (ללא תשלום נוסף; פרטים והרשמה בתחנה התחתית של הרכבל). סמוך לתחנה העילית כדאי לבקר בתצוגת מולטימדיה העוסקת בגיאוגרפיה של ההר ובהיסטוריה של הטיפוס עליו, כולל סרט בתלת ממד ותמונות של הנוף בכל הכיוונים (לטובת מי שטעו ועלו לכאן ביום גשם או ערפל). ב-2017 נוסף גם מרכז המבקרים דֶר שנֶקְריסטאל (Der Schneekristall - פתית השלג), העוסק בהיווצרותם של פתיתי שלג ומציג את הנושא במגוון דרכים יצירתיות שילהיבו את הילדים (למשל קליידוסקופ, דגמים מוגדלים של פתיתי שלג ועוד). במתחם יש גם מסעדה בשם Gipfelrestaurant ומזנון בשירות עצמי. אפשר גם לרדת ברכבל קצר אל צוּגשפּיצְפּלאט (Zugspitzplatt) – רמה הנמצאת בצדו הגרמני של הגבול, סמוך לשני קרחונים גדולים; אל הקרחונים מובילים מסלולי הליכה, אבל הם אינם מתאימים לילדים. בתחנה התחתית של הרכבל יש תצוגה (יבשה מעט) העוסקת בטכנולוגיה של הרכבלים, ולידה מסעדה משפחתית וגן משחקים מושקע לילדים, כולל טרמפולינות ושעשועי מים. הכניסה לתצוגות ולאטרקציות בכל התחנות כלולה במחיר כרטיס הרכבל. חשוב לזכור שהפסגה שוכנת בגובה של כ-3000 מ' מעל פני הים, והאוויר הדליל בגבהים עלול לגרום לקשיי נשימה אצל ילדים קטנים. חשוב לדאוג שהילדים ילבשו בגדים חמים, לא יתאמצו יותר מדי וישתו הרבה נוזלים. הפרשי הלחצים בעקבות העלייה והירידה המהירה ברכבל עלולים גם לגרום לכאבי אוזניים אצל ילדים. אם אתם רוצים להתרחק מהמוני התיירים ולטייל ברגל בצוּגשפּיצֶה, כדאי לבחור באחד המסלולים היוצאים מהתחנה התחתית של הרכבל – למשל מסלול בן שעה לבקתת ההרים Gamsalm, או מסלול מעגלי בן שלוש שעות בחורש הגבוה שעל מדרונות ההר. מידע על מסלולי הליכה אלה ואחרים תוכלו לקבל בתחנה התחתית של הרכבל, בלשכת המידע של העיירה אֶרְוואלד (Ehrwald) ו|הלינק: http://www.haolam.co.il/535|בקישור זה|סלינק|.

אזור 47 (Area 47) הוא מתחם רחב ידיים של פעילויות אתגר, המתאים למבוגרים ולבני נוער שאוהבים אקשן ללא פשרות - מגשרים תלויים בגובה 27 מ' בפארק החבלים, דרך נדנדת ענק (Mega swing) על חבל באורך 30 מ' ועד מסלול האומגה (Flying Fox) בן 350 המטרים שעובר מעל המתחם כולו. ואם זה לא מספיק, יש באתר גם קיר טיפוס בגובה 27 מ' ופארק מים מאובזר עם מגלשות, מקפצות ואזור מיוחד לגלישת גלים וסקי מים. בתיאום מראש תוכלו גם לצאת לרפטינג בנהר אֶץ, לסנפלינג בערוץ הנהר או לסיור במערכת מנהרות. רוב הפעילויות במתחם (בהן פארק החבלים, האומגה, נדנדת הענק ואחדות ממגלשות המים) מתאימות לילדים מגיל 12 ומעלה בלבד. הפעילויות מתומחרות בנפרד, אבל ניתן לקנות כרטיס משולב לאומגה ולנדנדת הענק, ובהזמנה של פעילות אתגר מחוץ למתחם (רפטינג, סנפלינג וכדומה) מקבלים כניסה חופשית לפארק המים לאותו יום. המחירים גבוהים יחסית למקובל במקומות אחרים באוסטריה, אבל האיכות והבטיחות ברמה גבוהה מאוד. לפרטים נוספים על הפעילויות, עיינו באתר האינטרנט המושקע.