אתרים

את העיר העתיקה חוצה השדרה המפורסמת בעיר, לָה ראמבּלָה, והיא אחת הערים הגדולות ביותר באירופה שהשתמרו מאז ימי־הביניים. בבּארי גוֹתיק (הרובע הגותי) ניצבת הקתדרלה, ויש בו מבוך של רחובות ושל כיכרות. מעבר ל-Via Laietana משתרע רובע אֶל בּוֹרן, העשיר בבתי פאר מהמאה ה־14, וחולשת עליו כנסיית סנטה מריה דֶל מאר. את האזור תוחם פארק דֶה לָה סיוּטאדֶליה הירוק, ובו גם גן־החיות של העיר. קו המים המשופץ הוא שילוב מרתק בין ישן לחדש. חנויות ומסעדות אופנתיות תוחמות את המרינה ועומדות בניגוד מוחלט לרובע הנמל העתיק הנקרא בָּרסֶלוֹנֶטָה ולנמל האולימפי החדש.

ברצלונה מתגאה בריכוז הגדול והחשוב באירופה של מבנים בסגנון אר־נוּבוֹ. הסגנון, הנקרא בקטלוניה מודרניסטָה, פרח בעיר מ־1854, כשהוחלט להרוס את חומות העיר מימי־הביניים ולאפשר לעיר להתפתח אל תוך מה שהיה קודם לכן אזור צבאי סגור.
לתכנון פרויקט 'ההרחבה' אל פנים הארץ נבחר המהנדס האזרחי אילדֶפוֹנס סֶרדָה אִי סוּניֶיר (1815-76). הוא תכנן את רחובות השכונה שתי־וערב, אבל הורה לחתוך את פינות הרחובות כדי לאפשר לבניינים להשקיף על הצמתים ועל הכיכרות. לתוכנית היו גם כמה יוצאים מן הכלל: הדִיאָגוֹנאל, השדרה ראשית שנמתחת אלכסונית משכונת פֶּדראלבֶּס האמידה לכיוון הים;‏ ואוֹספּיטאל דֶה לָה סנטה קרֶאוּ אִי דֶה סנט פָּאוּ בתכנונו של אדריכל המודרניסטה דוֹמֶנֶק אִי מוֹנטאנֶר (1850-1923). האיש תיעב את תוכנית השתי וערב ובנה את בית־החולים בזווית, כך שישקיף על שדרה אלכסונית נוספת - אָבינגוּדָה דֶה גאוּדי (Avinguda de Gaudí) - לכיוון כנסיית סגרדה פמיליה שתכנן גאוּדי.

גבעת היהודים, המתנשאת לגובה של 213 מ' מעל לנמל המסחרי, היא מגרש המשחקים של ברצלונה. המוזיאונים, הגלריות לאמנות, הגנים ומועדוני הלילה הופכים אותה למקום בילוי פופולרי ביום ובלילה.
כנראה שהיה כאן מקום יישוב קלטי־איברי לפני בואם של הרומאים. אלה הקימו כאן מקדש ליופיטר וקראו לגבעה על־שמו (Mons Jovis) - ומכאן כנראה השם המוכר לנו - אבל יש הטוענים שבית־הקברות היהודי הוא שהעניק לגבעה את שמה.
בשל היעדרה של אספקת מים, נבנו על מוֹנטג'וּאיק רק בניינים ספורים עד לבנייתו של המבצר על פסגת הגבעה ב־1640. הפיתוח הרציני החל עם ההכנות ליריד העולמי של 1929. במרכז Avinguda de la Reina Maria Cristina, הנמתחת אל הגבעה מפּלאסה ד'אספאניה, ניצבת פוֹנט מאג'יקָה ( 'מזרקת הקסם'), המוארת בשלל צבעים. מעליה מתנשא פּאלָאוּ נאסיוֹנאל, שם מוצגים אוספי האמנות של העיר. פּוֹבּלֶה אֶספּאניוֹל הוא מרכז למלאכות יד, ובו העתקים של בניינים מפורסמים מכל רחבי ספרד.

הפיתוח המואץ של פאתי ברצלונה בשלהי שנות ה־80 ובתחילת שנות ה־90 העניק לעיר מקבץ נאה של בניינים, של פארקים ושל כיכרות. סאנץ (Sants), תחנת הרכבת המרכזית של העיר, נבנתה מחדש;‏ באזור ניטעו גנים חדשים - פארק דֶה ל'אספאניה אינדוּסטריאָל ופארק דֶה ז'וֹאן מירו - ובהם אגמים, פיסול חדשני ואדריכלות עתידנית. ממזרח לכאן, קרוב אל הרובע המחודש פּוֹבּלֶנוֹאוּ, נמצאים היום התיאטרון הלאומי ואולם קונצרטים. במערב העיר, שם הרחובות תלולים, תגיעו לארמון המלוכה העתיק ולמנזר פֶּדראלבֶּס, וכן לפארק גוּאֶל המפורסם בתכנונו של גאוּדי. מעבר לאלה מתנשא סֶרָה דֶה קוֹליִיסֶרוֹלָה - אזור הכפר הקרוב ביותר למרכז העיר. הנסיעה בשתי רכבות כבלים היא דרך נפלאה להגיע למרומי האזור, משם נשקף נוף נהדר של העיר. על פסגת טיבּידאבּוֹ, הנקודה הגבוהה ביותר, יש לונה־פארק, כנסייה ניאו־גותית ומגדל תקשורת מעוצב מפלדה ומזכוכית;‏ אין זה פלא שזהו אחד ממקומות הבילוי האהובים על תושבי ברצלונה.

יופי טבעי מרהיב יקדם את פניכם בארבע הנפות של קטלוניה, וכן במדינת אנדורה הקטנה ודוברת הקטלאנית. יש כאן חופים סלעיים והרים, מישורים פורים ורצועות חוף חוליות. מטיילים רבים מגיעים בעיקר לבטן־גב על חוף הים, אך מי שיפנו אל פנים הארץ יגלה אוצר ממש.
קטלוניה כוללת בתחומה קטע ארוך מהפירנאים הספרדיים, שם תוכלו לטייל בעמקים ירוקים ופורחים, הטומנים בחובם כפרים ציוריים עם כנסיות בסגנון רומאנסקי. הפארק הלאומי ד'אַייגוּאֶסטוֹרטֶס וּואל ד'אראן הם גן־עדן לאוהבי הטבע, ובבּאקֵירָה־בֶּרֶט תוכלו גם לעשות סקי. אוהבי השמש ייהנו בחופי קוסטה בּראבָה המפורצים ובחופי הרחצה החוליים והארוכים של קוסטה דָאוּראדָה. טרגונה מלאה בעתיקות רומיות;‏ ובפנים הארץ, כדאי לבקר במנזרים פּוֹבּלֶט וסָנטֶס קרֶאוּס, ובכרמים הנודעים של פֶּנֶדֶס.