דלג לתוכן
תפריט
plane
אתרים
provence-towns-driving-tourvar(--color-light)משוט בלב פרובאנס

משוט בלב פרובאנסמסלול נהיגה

Provence towns driving tour

טיול בין כפרים בלי באגט

הסיור יכול להתחיל ביציאה מהאוטוסטרדה A8, בריניול ‏  או סן-מקסימן דה לה סנט-בום ‏ . המרחקים קצרים, אבל אם מבקרים בכמה מהכפרים, מדובר בטיול של כמעט יום שלם. רק אל תיסעו בלי צידה לדרך!

זו פרובאנס ״הירוקה״, כינוי מוצדק, ממלכת הטבע. חבל-ארץ עתיר צוקים ומצפורים. אבל בעיקר עשיר במים: נהרות, נחלים, מפלים, אגמים, נברכות כביסה עתיקות...

הספר מי הגבעות מאת מרסל פאניול, הכולל את ז׳אן דה פלורט ומאנון של המעיינות, שאת שניהם תרגמתי, דן במחסור במים בפרובאנס. איב מונטאן גילם את תפקיד Le Papet, עיוות של סבא, איכר זקן נכלולי ונטול עכבות. הרומן מתאר מאבק אכזרי על השליטה במעיין האחד והיחיד שמתגלה בגזרה צחיחה. זכורה לי שיחה עם מונטאן. הוא השווה את היובש בפרובאנס עם המצב בישראל. הרומן הזה, אף שהוא פרובאנסאלי כל כך, לא משקף במאומה את האזור שאני מתאר בפרק זה, מחוז ואר.

בשטח רחב הידיים מונים עשרות כפרים שנבנו בימי-הביניים, אחדים רומיים במקורם. בכל כפר רובע עתיק פחות או יותר מרשים, לפעמים רק חביב, וכמעט תמיד תמצאו אותם רכיבים אדריכליים המאפיינים את האורבניזם הביניימי. לא קל לבחור באילו כפרים לבקר ובאילו לא: המבחר כה נרחב! אני מנסה לעזור. מפתיע בעיני שרק שניים מהם כלולים ברשימת הכפרים היפים ביותר בצרפת.

מדובר בטיולים מלבבים בחיק הטבע המוריק שאני נהנה לשוטט בו מדי פעם. עברתי דרך רבים מהכפרים. לא כולם.

האתרים לביקור פזורים למדי. חלקם שוכנים בסביבה מעט פראית. ככל שמצפינים, חלק מהכבישים נעשים צרים, מתפתלים ולעיתים מעט קשים לנהיגה.

בחרו במסלול, שנו אותו במהלך הטיול לפי החשק ומצב הרוח, וצאו למסע של תגליות קטנות. והחשוב מכל, אם אתם יוצאים ליום שלם, זכרו לקחת אתכם צידה לדרך כדי שלא יקרה לכם מה שקרה לנו באחד הסיורים והמסופר בהמשך.

במחוז שלוש ערים קטנות. שתיים כמעט על אותו קו אופקי, ליד האוטוסטרדה: Saint-Maximin de la Sainte Baume ‏  ו-Brignoles ‏ . השלישית, והחשובה ביותר, Draguignan ‏ , שוכנת צפונית-מזרחית משתי הערים האחרות.


בבית-קפה-מסעדה בקוטיניאק

ואראז' ‏  (Varages), כפר מוקף חומה, הוא מרכז של אמנות הפורצלן, ויש בו מוזיאון המוקדש לאמנות זו. צפונית-מערבית לו, על גבעה, הכפר הנאה לה ורדייר ‏  (La Verdière). מהטירה שבראשו נשקף נוף רחב-ידיים. רעבים? תיאלצו להתאים את עצמכם לשעת-רצון של הסוחרים. בין 15:00 ל-18:00, אפילו כריך לא תקבלו. בעלי הברים והמסעדות עסוקים בבילוי - משחק קלפים עם החבר'ה, שיחות בטלות או צפייה בטלוויזיה. פרנסה? עכשיו? את מי זה מעניין?... מה הם יודעים על החיים, שאנחנו לא?

כדי לחסוך מכם את אי הנעימות הזו, ביקשתי מלשכת התיירות המחוזית ‏  להמליץ בפני על בתי קפה וביסטרו פתוחים 5 או 6 ימים בשבוע, לפי העונה, ובעיקר - מבוקר עד ערב. בדקתי כמיטב יכולתי את המידע שקיבלתי, והנה כמה כתובות שנראו לי אמינות. מטבח אזורי זול. למשל, L'Auberge des Braconniers   ב-Ampus ‏ , מצפון לדראגיניאן ‏  ו-15 ק״מ ממזרח לווילקרוז ‏ . אוכל זול מאוד. Le Café de France   שב- Comps-sur-Artuby ‏  על הדרך לקאסטלאן.
בתור Bistrot du Pays הם מספקים גם מידע תיירותי .

מלה ורדייר ממשיכים 12 ק"מ מזרחה וצפונה למונמייאן ‏  (Monmeyan), כפר ביניימי מבוצר על צוק. משם דרומה ב-D13 החיננית אל הכפר היפה פוקס-אמפו ‏  (Fox-Amphoux). יישוב ביניימי על ראש גבעה, בראשו טירה ולצידו אתר ארכיאולוגי מתקופת הרומאים.

לקוטיניאק ‏  (Cotignac) נוסעים ב-D32. הכפר המרשים ניצב לרגלי מצוק, ועליו שני צריחים עתיקים ‏  שאין יודעים מי הקימם. בצוק שעליו נשען הכפר, מערות-מגורים עתיקות ‏ . הקורסו (כיכר) המרכזי ‏  נאה ומלא במסעדות. כדאי לשוטט בכפר בכלל ובסמטאות הרובע העתיק בפרט.
לא בכדי נבחר קוטיניאק לייצג את דרום צרפת בתחרות הלאומית לבחירת הכפר האהוב ביותר על בצרפתים. 14 כפרים התמודדו, וקוטיניאק זכה במקום השישי.

מקוטיניאק חזרנו שוב בכיוון פוקס-אמפו ב- D22 היפה. מהדרך מתגלה קוטניאק במלוא הודו בצל הצוק. יש קסם מיוחד בכפרים שחלק מבתיהם נחצב בתוך צלע הר. ההתמזגות עם האדמה? החיבור לאיתני הטבע? גזעי עצים שנכרתו נחים לצידי הדרך, ממתינים להיאסף לקראת הקמין של החורף. ואנחנו רק בסוף מאי! כך נכון לתכנן את החיים, אמרה הנמלה לצרצר...

מיד פנינו צפונית-מערבית לסיאן-לה-קאסקאד ‏  (Sillans-la-Cascade), סיאן-המפל. ליד הכפר מפל ‏  שגובהו 44 מטר, הניזון ממי נחל בשם Bresque. המפל הוא אתר התיירות הראשי של הכפר, אבל השביל אליו מסוכן. הבריכה הטבעית שלתוכה נקווים המים מסוכנת עוד יותר עקב אבנים מידרדרות – נתבקשתי להדגיש שהרחצה אסורה. ב-2014 נחנך מצפור המאפשר לצפות במפל. בכפר רובע עתיק, טירה ‏  וחומות ששוקמו ב-2007.

מסיאן מזרחה לסאלרן ‏  (Salernes), מרכז הקרמיקה העתיק ביותר במערב אירופה ובירת ה"טומֶט" (Tomette) - האריח האדמדם המשושה המזוהה עם פרובאנס. מוזיאון Terra Rossa ‏ , השוכן במה-שהיה מפעל טוֺמט, עוצב מחדש בידי ז'אן-מישל וילמוט, מבכירי האדריכלים בצרפת. לצד תהליך ייצור הטומט, מציג המוזיאון אוסף של 2,000 אריחים מקושטים מימי-הביניים והלאה. שוק בראשון ורביעי.

משם, בכיוון צפון-מזרח, לוילקרוז ‏  (Villecroze), כפר ביניימי מרשים ושמור היטב לרגלי צוק. מפל משקה גן ‏  שלרגליו. בסלע התלול חצובות מערות-מגורים, חלקן מימי-קדם, שבוצרו בימי-הביניים. הגן פתוח כל השנה. המערות מאי-ספטמבר בימים ושעות משתנים. הגישה לאתר קשה.

עוד כמה קילומטרים באותו כיוון, טורטור ‏  (Tourtour), אחד הכפרים היפים ביותר בצרפת. גם הדרכים אליו יפות. רחוב הכניסה העתיק ‏  מטופח: אפילו פחי הזבל שודרגו בציפוי אסתטי. כיכר מרכזית ‏  רחבת-ידיים ובה בתי קפה ושחקני פטאנק. מים בשפע משמונה מזרקות ציבוריות, וגלגל מסתובב במים ‏  בבית הבד העתיק, שאפשר לבקר בו כשהוא פתוח. נעים לשוטט בסמטאות הכפר וכיכרותיו.

ברנאר בופה – לא נביא בארץ-מולדתו

האמן האקספרסיוניסטי ברנאר בופה (Buffet) חי באחוזתו, Domaine de la Baume ‏  שליד טורטור, מ-1986 ועד ששלח יד בנפשו ב-4 באוקטובר 1999 כי חלה בפרקינסון – וכנראה מסיבות נוספות המובהרות בהמשך. אלמנתו, הסופרת אנאבל בופה, מכרה את האחוזה (היום היא מלון יוקרתי) ותרמה לכפר שני פסלי ברונזה ‏  בגובה 3 מטרים - האחד של פרפר והשני של חיפושית. מועצת הכפר רכשה שטח, ומן-הסתם גם ביטוח נגד סיכוני השחתה, והפסלים הוצבו על רחבה מול נוף יפה. הפסלים מציבים את טורטור על מפת התיירות שוחרת האמנות.

הניסיון להשיג היתר לפרסם כאן צילום שצילמתי של יצירתו של ביפה בטורטור, הוביל אותי, דרך לחצן contact באתר האינטרנט של "העמותה לשימור יצירתו של ברנאר בופה ולהפצתה", אל נשיא העמותה, הוג-אלכסנדר טארטו (Hugues-Alexandre (Tartaut, האיש שכנראה הכיר את ברנאר ואנאבל בופה טוב יותר מכל אדם אחר ב-12 השנים האחרונות לחיי האמן, והעריץ אותו באמת ובתמים. טארטו ענה לי ממנזר בהודו. הוא ייסד עמותה בשם Buddhist children orphans foundation , שעוזרת ליתומים ממדינות ההימליה, ונוסע בצפון הודו, נפאל, בהוטן, טיבט, בורמה. לאורך שבועות ארוכים של נדודים בין מנזרים וכפרים ללא חשמל, הוא מנותק מקשר עם העולם החיצון, "אבל הנוף האנושי והנופים הם תענוג גדול לעיניים וללב".

רעבים. בבית קפה בכיכר, בעלי-הבית שיחקו בקלפים וטענו שנגמר הלחם. בשני אמרו שאין לחם לכריכים, אבל יש לסועדים. אז סעדנו: סלט ירקות וגבינת עזים עם טוסטים של טאפנאד, ובירה פלפורת בלונד טעימה.

צפונית-מערבית לטורטור, בדרך אל אגם סנט-קרואה ‏ , אופס ‏  (Aups), כפר כמהין, ובו שוק כמהין   כל יום חמישי דצמבר-פברואר. שוק רביעי ושבת. בקאפלה של מנזר מהמאה ה-11 שוכן מוזיאון סימון סגל ‏ . הצייר, יהודי מביאלסטוק, קיבל מקלט בכפר בזמן הכיבוש, והעניק לו כ-50 מיצירותיו. עוד כ-150 עבודות של ציירי האקול דה פארי תרם האספן ברונו באסאנו. ב-2015 נערכה במוזיאון תערוכה של יצירות ברנאר בופה. בכפר כנסייה מהמאה ה-14, סן-פאנקראס ‏ , שמתנוססת על חזיתה סיסמת המהפכה הצרפתית, חירות, שוויון, אחווה. על כנסייה! לא התאפקתי: יצאתי במבול שירד וצילמתי את השילוב המוזר. במאי חוגג הכפר את חגו של פאנקראס. הכול שותים מכד גדול בליל של יינות ואלכוהול שהביאו מהבית. מי שציירו את הסיסמה על הכנסייה היו מן-הסתם שיכורים.

הכנסייה "המהפכנית"

נכנסנו למסעדה   צמודת-חניה של מלון קטן, גראנד אוטל, שהייתה מלאה תושבים ופליטי-גשם. הטבח ראה את הנולד והכין מרק ירקות טעים. הזמנו. המלצרית עברה והציעה עוד. האסקרגו היו לוהטים ועתירי שום. נהנינו ושילמנו פרוטות. חדרים זולים. אופס בסיס טוב לתור ממנו את הוורדון.

על עקבותיה של מרים המגדלית

סן-מקסימן דה לה סנט-בום ‏  (Saint-Maximin de la Sainte-Baume), 15,000 תושבים, היא מן-הסתם עיר ברוכת-אל, כי כמה יישובים זכו לכלול בשמותיהם גם קדוש וגם קדושה? בלבה בזיליקה ‏  מרשימה מהמאה ה-13, הנחשבת לכנסייה הגותית היפה ביותר בפרובאנס, ומנזר צמוד.

הבזיליקה, שאוצרת כמה פנינים של אמנות כנסייתית, הוקמה מעל לקריפטה שבתוכה, אם להאמין למסורת מסוימת, טמונים השרידים, אולי הגולגולת בלבד, של הקדושה מרים המגדלית, Marie-Madeleine - אחת משלנו. אגדה אחרת גורסת שמרים זו ניצרה את האזור בעזרת אחיה במאה ה-1 לספירה. את שנות חייה האחרונות העבירה, כנטען, בתפילות ובסיגופים במערה בהרים הסמוכים. למסורות העממיות, שעניינן הקדושה שבאה מארץ הקודש, השפעה על כמה פעילויות מסורתיות, תרבותיות, דתיות וגם כאלו שעניינן הכרם והגפן. בכנסייה, הפתוחה כל ימות השבוע, פועל אחד העוגבים היפים ביותר בצרפת. הוא נבנה בשלהי המאה ה-17, ועודנו תקין. קול העוגב נשמע במיסה של יום ראשון, בשעה 10:30. מתקיימים קונצרטים, ופסטיבל עוגב באוגוסט.

על שתי כיכרות מרכזיות ‏  ליד הכנסייה ובסמטאות של מרכז העיר מתנהל שוק. ביקרנו בו לאחרונה. לא התרשמנו במיוחד.

כאשר נוסעים מהחוף, או מאקס-אן-פרובאנס, בכיוון סן-מקסימן, עוברים בהכרח דרך נופיו של הפארק הטבעי של רכס הסנט-בום, הר המכוסה כמעט כולו יער עתיק יומין.

במרכז הסנט-בום, בגובה 700 מ', נמצא הכפר פלאן ד'אופס ‏  (Plan d’Aups) שההר חולש עליו. על כביש ,D80 מבנה שתכנן לה קורבוזייה ב-1960 כדי לשמש סדנה ומוסך. מי מזמין אדריכל בסדר גודל שכזה לתכנן מוסך במקום שכוח אל? מועצת העיירה רכשה את המבנה, שיפצה אותו והוא מארח פעילויות תרבות.

לא הרחק מהעיירה, בהר, המערה ‏  המיוחסת למרים המגדלית, אתר עלייה לרגל. כיצד הגיעה בכלל מארץ הקודש לגאליה? התשובה נמצאת בפרק 38 המוקדש לחבל קאמארג.

לא הרחק מבריניול ומסן-מקסימן, כמה כפרים שאולי ראויים לביקור. 15 ק"מ ממערב לבריניול ו-7 ק"מ מסן-מקסימן, על כביש N7, נמצאת טורב ‏  (Tourves), עיירה נאה של 5,000 נפש. חוצה אותה הקאראמי (Caramy), שעובר בקניון קטן ונאה מדרום ליישוב. מעל טורב מתנוססים שרידיו של מבצר עתיק, והעיירה מוקפת בנופיו של פארק הטבע. מעט מערבה שוכנת טרטס ‏  (Trets), שאוכלוסייתה כפולה מזו של טורב. ברובע העתיק, הצפוף והמבוצר, ניכרים מאפיינים ביניימיים. בקרו בכנסיית Notre-Dame-de-Nazareth ‏ , שאין יודעים מתי הוקמה.

ב-1182 התרחש הגירוש השלישי של היהודים מממלכת צרפת (כן, הצרפתים היו הרבה יותר זריזים ויסודיים מהספרדים... ועקב כך, ובניגוד לספרד, עד לעת החדשה לא התפתחה בצרפת קהילה יהודית משמעותית – למעט בנחלת הכס הקדוש סביב אוויניון החל ב-1274). גירוש שחתום עליו פיליפ השני. רוזני פרובאנס קלטו יהודים מדרום צרפת בכמה וכמה יישובים באזור. טורב היה אחד מהם. במה שהיה בעבר הרחוק הרובע היהודי, עדיין ניכר מתווה בית הכנסת מהמאה ה-13.

le relais de Saint Ser  

רן ורדי מדווח: "מסעדה מסקרנת בסמוך לכפר ,Puyloubier ‏  10 ק"מ מצפון לטרטס, במיקום מהמם על צלע מצוק פראי. מרפסת פתוחה לנוף ולבריזה. השילוב של המיקום והתפריט המסקרן הביאונו לשם על כנפי האינטואיציה. היה מלא.
בתפריט חמש ראשונות, ארבע עיקריות, ארבעה קינוחים, ואופציה לפלטת גבינות שהערב הסתכמה כקאנטאל בלבד. ויתרתי. השירות אדיב ואיטי, מלצר מקצוען ושני מעט מבולבל.
הזמנו שלוש מנות ראשונות, שהתגלו כהבטחה גדולה, חומרי גלם משובחים, שילובים מפתיעים ומעיזים. התחלה מבטיחה, אתה אומר לעצמך. איזו בחירה נהדרת, איך, איך, האינטואיציה שלי לא מאכזבת. חתולת הבית הנעימה את זמננו, והעיקריות הגיעו.
עם העיקריות ירד הרף בכעשרים אחוזים. ניכר יותר הרצון להפגין יצירתיות מאשר ההיגיון שבשילובי טעמים ודיוק בביצוע. לאחר המתנה ארוכה, הקינוחים. דילוג חובה. ארוחה שדמתה לנחיתת מטוס, שמתחיל גבוה וככל שמתקדם יורד נמוך יותר. ובכל זאת ארוחה מעניינת, עם פוטנציאל. המחירים זולים ביחס למצופה. ציון בלתי מספיק לאינטואיציה שלי. א לה קארט כ-€50.״

ממשיכים לבריניול ‏ , כ-20 ק"מ מערבה מסן-מקסימן. העיר, שמספר תושביה אינו עולה בהרבה על זה סן-מקסימן, נמצאת במרכזו של מאגר הבוקסיט – מינרל האלומיניום - הגדול ביותר בצרפת. אפשר לשוטט ברובע הביניימי, לצפות בציור קיר ענקי לכבודה של מיריי, גיבורה פרי רוחו של פרדריק מיסטרל, המשורר של פרובאנס. בארמון של דוכסי פרובאנס שוכן מוזיאון המסורות העממיות ‏ . מוצג בו, בין היתר, אחד הסרקופאגים העתיקים ביותר של הנצרות. שוק ‏  ברביעי ובשבת עד הצהריים.

באפריל מתנהל בעיר אחד הירידים החקלאיים החשובים ביותר בפרובאנס. ביקרתי בו לפני שנים ארוכות, מטה אוזן קשבת לנאמר סביבי. שמעתי חקלאים מדברים בצורה בוטה על פקידי המוסדות האירופיים, המכתיבים צווים אבסורדיים. למשל, טענו, עכשיו מותר לייצר שוקולד בלי קקאו. הם כבר חששו מהיום שבו יותר לייצר דבש בלי דבורים... הזדהיתי עם דבריהם ועודני מזדהה. במסעותי באלזאס ראיינתי יצרנית של יי"ש פירות, שאמרה לי בזעם שבקרוב, "באדיבותה של אירופה", יהיה מותר לייצר יי"ש פירות ללא פרי... עוד דוגמאות ליקטתי. למשל, איסור על שימוש בלוח עץ שמניחים עליו במרתף גבינות להבחלה. לא בריא, טענו הפקידים. לא רק שבריא, השיבו היצרניות, הלוחות האלה, המשמשים לאורך שנים, ספוגים בכל הבקטריות הטובות הנחוצות להתפתחותן של הגבינות הצעירות עד שיבשילו.

ליד בריניול נמצא הכפר Camps-la-Source ‏ . קאן-המעיין. שפעת המים הצדיקה בעבר תעשייה של כובעי לבד מצמר, שנותר ממנה רק הזיכרון.

צלעי גבעות בעלייה

בריניול היא מרכז האפלאסיון ד׳אוריד׳ין קונטרולה קוטו וארואה (Côteaux Varois) שהוכרז ב-1993. האפלאסיון משתרע, בגדול, מצפון לטולון. במזרח תחום אותו האפלאסיון העצום בשטחו קוט דה פרובאנס ובמערב - קוטו ד׳אקס. בדרום, באנדול. בצפון, הוא נעצר לפני הוורדון. על פי האתר הרשמי של קוטו וארואה, האפלאסיון מקיף 26 יישובים בהם 2 ערים, ו-85 יצרנים. הכרמים ברובם אורגניים. הזנים הם אלה של באנדול. באדומים. 40% מהתוצרת, סירה, גרנאש, מורבדר. הוורודים, גרנאש וסנסו, מייצגים 55%. הלבנים, 5%.

בכרמים וביקבים מתחוללת מהפכת איכות, הנוגעת בעיקר לאדומים. הואיל ובטריטוריה של האפלאסיון מעט פחות חם מאשר בבאנדול, אפשר לקוות שבעתיד, יינותיו האדומים של האזור היפה הזה, עם הנוף המחורץ והמצולע וכפרים בעלי אופי, יתקרבו אל יינות באנדול. לפי שעה, זה עדיין רחוק מאוד. ולמען אמת, מדובר כיום באחד האפלאסיון הפחות איכותיים בפרובאנס, אמר לי סומליה ותיק ומנוסה במסעדת צמרת מזרחה משם. ״אין שם שום דבר מעניין״, פסק. לא בטוח. טעמתי אחדים מהם.

בית היינות ‏  ממוקם באבאיי דה לה סל, מבנה יפה מהמאה ה-12. בכרם האוצר את זני האפלאסיון, מגדלים 88 זנים עכשוויים והיסטוריים. דרכי היין מסומנות, ורובם הגדול של היקבים מזמינים את המתעניינים לביקור וטעימה. בין ההמלצות שקיבלתי מסומליה בפרובאנס, רק אחד כלל יינות של קוטו וארואה ברשימת ההמלצות שנתן לי: Château Marguillère ו- .Domaine Loou

בחדרו של "שארל הגדול"

Le Grand Charles היה כינויו של הנשיא המנוח שארל דה גול, ששלט בצרפת כמעט כמו קיסר - אבל ידע לפרוש בזמן.

האוסטלרי דה ל'אבאיי דה לה סל   (L’Hostellerie de l’Abbaye de la Celle), אכסניית מנזר לה סל, שוכנת בכפר La Celle ‏ , קילומטרים ספורים מדרום לבריניול בכביש D43. המלון, חלק מקבוצת אלן דיקאס, מתארח במנזר העתיק. הוא שופץ כליל ב-2012, וכיום הוא מלון 5 כוכבים. השף הנוכחי הוא Nicolas Pierantoni, והמסעדה איבדה את הכוכב במישלן.

לאחר ארוחת הבוקר נסענו אל הגבן ‏ , בחיק הטבע, במקום המכונה Rocbaron ‏ . אבל רק העיזים הסתובבו בין העצים, חופשיות וסקרניות.

הכביש מבריניול צפונה, חלק מדרך היין, מוליכה אל מכלול של כפרים יפים, שחלקם אינם מתויירים כמעט כלל.

לה ואל ‏  (LeVal), קילומטרים ספורים מצפון לבריניול, הוא כפר מעניין המציע כמה מוזיאונים קטנים, כמה פסטיבלים, בהם פסטיבל הנקניקייה... בקיץ 2015 העלו בו, באנגלית, חינם אין כסף, את האופרה היפה דידו ואניאס מאת הנרי פרסל. כמה קילומטרים משם בכביש D562 נמצא ה- Grand Baou ‏ , אתר טבע פרטי לא מאוד מוכר, ובו מפל ואגן לשחייה, אבל אין מציל. קואופרטיב היינות שבפתח הכפר, שחזיתו מעוטרת בציור נאה לתהילת בכחוס, מייצר ומשווק את יינותיו האורגניים של הכפר הסמוך, קורנס ‏  (Correns), הנחשב לכפר האורגני מס' 1 בצרפת.

ארוחת בוקר יוצאת-דופן

עשר דקות נסיעה ממזרח ללה ואל שוכן ון-סיר-קאראמי ‏  (Vins-sur-Caramy), המתגאה בארמון בסגנון רנסאנס ובנהר קאראמי, שחוצים אותו בגשר עתיק ‏ . ליד הכפר, הצטברות מי הנהר במכרה בוקסיט ישן יצרה אגם. השחייה אסורה בתכלית!

בין קורנס לקארסס עוד כפר ביניימי, מונפור-סיר-ארז'אנס ‏  (Montfort-sur-Argens), ובו מבצר טמפלרי ‏ . בקארסס, עדיין תראו בתים שחזיתותיהם מצופות "סנפירים": אריחים ססגוניים מהמאה ה-18, מחוברים יחדיו כמו רעפים על גגות בתים. מטרת הציפוי להגן על החזיתות מרוחות מזרחיות עזות. ליד קארסס, אגם הקולט את מימיהם של ארבעה נהרות. הדיג מותר לבעלי אישור.

בין קארסס ללה תורונה ‏  (Le Thoronet), ב-D13 ואז ב-D279, נמצא מנזר לה תורונה, ‏  אחד משלושה מנזרים של נזירים סיסטרציאניים בפרובאנס, המכונים "שלוש האחיות הסיסטרציאניות" – שתי האחרות הן Sénanque ו-La Silvacane. לה תורונה הוקם במאה ה-12 בגזרה עשירה במים. הנזירים ניהלו פעילות חקלאית רחבה ותרמו לפיתוחו הכלכלי של האזור סביב. אחרי שננטש וחרב חלקית, רכשה המדינה את המנזר ושיקמה אותו.

בארז'ול ‏  (Barjols) הוא כפר עתיק, יפה ומוריק, שחוצים אותו ארבעה נהרות קטנים. מים הם המשאב העיקרי שלו. הם זורמים מכארבעים מזרקות ונברכות. בזכות המים היה בארז'ול בעבו כפר בורסקאים, אבל כמו בתחומים אחרים, התחרות הזרה שמה קץ לעשייה המסורתית. במה-שהיו בתי המלאכה של הבורסקאים ברובע Réal, מארחים אמנים.

מהפכת איכות משמעותית ומתמשכת

ביישוב לז ארק ‏  (Arcs) שעל נהר ה-Argens רובע עתיק מרשים למדי ושוק בחמישי בבוקר. אבל העיקר, מבחינתי, הוא בית היינות של יינות קוט דה פרובאנס לצד כביש ,N7 ביציאה הדרומית מהיישוב. קוט דה פרובאנס הוא ה-AOC בעל השטח הגדול ביותר בפרובאנס, מהאי פורקרול ועד Vilars-sur-Var שבפרובאנס העילית.

לפני יותר מעשרים-וחמש שנה שמעתי שמתחוללת שם מהפכת איכות. נסעתי לבדוק. שוחחתי עם אנשי-מקצוע וערכתי טעימות גם בבית היינות וגם ביקבים. נוכחתי לדעת שעיקר ההתקדמות מקורה ב"קטרים זרים", יצרני יין מקרוב-באו, צרפתים וזרים, זרים למסורות של עבודת הכרם וייצור היין של האיכרים המקומיים. הם רכשו אחוזות, ציוד מתקדם, והחלו מיישמים רעיונות, שיטות וטכנולוגיות חדשים שהוכיחו את עצמם. למשל, לבצור בלילות, כשקריר יחסית – המקומיים גרסו שבלילה ישנים.

בספרי התענוגות של פרובאנס של שנת 2000 תיארתי וניתחתי בקצרה את ההתנהגויות החדשות לעומת הישנות. טעמתי הרבה יינות אדומים טובים בהחלט. בביקורי אצל שפים מהוללים בצפון צרפת, סיפרתי להם על המהפכה המתחוללת באדומים. הם לא ידעו. והתייחסו לדברי בספקנות. עודדתי אותם לטעום יינות ולצרף את המשובחים לתפריטי היינות.

מאז התרחבה המודעות לאיכות בקרב היצרנים המסורתיים, והחלה מהפכת איכות רוחבית. ניכרת התקדמות ביינות רוזה, עיקר התוצרת והרכיב העיקרי בדימוי העבר השלילי של האפלאסיון. גם לבנים מצוינים טעמתי עם הזמן. בביקורכם בגזרה, ערכו טעימה בבית היינות וצאו לבקר בכמה יקבים.

אני נוהג לבקש מסומליה של מסעדות מכוכבות המלצות על היינות האהובים עליהם באזור. אלא שהאפלאסיון הענקי מונה מאות יצרנים. חלקם מציגים את יינותיהם בתחרות השנתית המשותפת לקוט דה פרובאנס, קוטו וארואה וקוטו ד'אקס. בחנתי את תוצאות התחרות של 2015, ונוכחתי לדעת שרק יקב אחד מוכר לי ברשימת הזוכים. לדעתי זו הוכחה לכך מוקמים עוד ועוד יקבים חדשים שהאיכות ורק היא בראש מעייניהם.

לתחרות של שנת 2023 הוגשו 203 יינות, 114 מתוכם קוט דה פרובאנס. הנה התוצאות המלאות . אודה ששמעתי רק על מעטים מאוד מהיקבים הזוכים וטעמתי מעטים עוד יותר. עדות לשיפור רוחבי ולהקמתם של יקבים חדשים.

מארק שאגאל וקדושה משומרת

יקב סנט-רוזלין   (Sainte-Roseline) שוכן כשבעה ק"מ צפונית-מזרחית מבית היינות. כשביקרתי בו לפני חצי יובל היה מרשים מבחינת החדשנות הטכנולוגית. הקאפלה מהמאה ה-11 שבתחומי האחוזה היא אתר אמנות והיסטוריה יוצא-דופן. נזירים ממארסיי הקימו במקום מנזר ב-1093. משפחת האצולה דה וילנב פרשה עליו את חסותה. בת המשפחה רוסולין ניהלה את המנזר. היא הלכה לעולמה בינואר 1329. בזכות נסים שחוללה הוכרזה כקדושה, והותר להוציא את גופתה מהקבר. חמש שנים לאחר מותה היה גופה משומר להפליא. ובעיקר - נס גדול - עיניה נצצו. הגופה הושמה בתיבה לשרידי-קודש, העיניים במתקן שני. והכנסייה נקראה סנט-רוסולין, שהיה לרוזלין. כיום, בתוך תיבת-בדולח שוכבת דמות הנראית כפסל שחור, ומקרוב - כמומיה מצומקת. רואים את הפנים, הידיים וכפות הרגליים. השאר מכוסה. הגוף מצופה בשעווה מבריקה שרופא איטלקי ציפה בעזרתה בשלהי המאה ה-19 את עצמות הקדושה כדי לשוות לה מראה של מומיה. בדיקת רנטגן חשפה שהשלד מוחזק על ידי מבנה מתכתי.

משפחת מאג הפכה את הקאפלה לשכיית-חמדה אמנותית. גב' מאג שטחה בפני הקדושה משאלה ונדרה נדר שאם תקוים, תקשט את הקאפלה. המשאלה נענתה. שאגאל יצר פסיפס-קיר מקסים, "סעודת המלאכים", המתאר מעמד בחיי הקדושה. ג'אקומטי פיסל תבליט המתאר אירוע אחר בחייה, יצר דלתות לתיבת הקודש הקבועה בקיר ואשר בה נתונות העיניים, ובנה עמוד לספר בצורת עץ-הדעת. באזן ואובאק ציירו ויטראז'ים. בעלי היקב מאפשר לבקר בה (חינם) כל יום אחה"צ, פרט לשני. בבוקר יום ראשון מתקיימת מיסה פתוחה לכול.

המקהלה העליזה והצוקים המוארים

בדראגיניאן ‏ , עיר של 35,000 תושבים, שיעור הפשיעה הוא כמחצית הממוצע הארצי, ושישית מנתוניהם הקשים של פרברי פאריס. ב-Rue de la Juiverie ‏  שברובע העתיק ניכרת חזית של בית כנסת מהמאה ה-13. המוזיאון לאמנויות ומסורות פרובאנסאליות ‏  (Musée des Arts et Traditions Populaires) מציג את הווי הכפרים, האומנים, התלבושות. הוא שוכן בכיכר ז'ורז' בראסנס שליד השוק, ונחשב לאחד המוזיאונים האתנוגרפיים המעניינים בצרפת. שוק ברביעי ושבת. שוק הזית ביולי. פסטיבל ג'אז בסוף נובמבר, כבר יותר משלושים שנה.

ממזרח לדראגיניאן נמצאים קניון פנאפור ‏  (Les Gorges de Pennafort), ואכסניה   בעלת אותו השם. לא להתחשב בכתובת הרשמית שלה, Callas. כשבאים מדראגיניאן ב-D562 ומגיעים לצומת "קאלאס שמאלה", פונים בכביש D25 ימינה. הבאים באוטוסטרדה יגיעו לפנאפור מדרום, באותה D25, דרך לה מואי ‏  (Le Muy). הכביש שבא מצפון מתפתל בתוך יער עבות.

האכסניה נמצאת לא הרחק מהכביש, די מבודדת בטבע. בית ורוד, פארק עם בריכה, חדר כושר, חמאם, מגרש טניס, מגרש פטאנק, שביל טיולים ונחל. למסעדת השף פיליפ דה סילבה היה כוכב במישלן. השף נפטר ב-2021, והמסעדה איבדה את הכוכב. השף היום הוא אנתוני סאלייז', סגנו של דה סילבה במשך עשור. והמסעדה מומלצת במישלן. אולי הכוכב יוחזר במהרה.

תיאור כה מפורט מרמז שכדאי לבקר. מלון סביר, מסעדה טובה - מה הרבותא? האתר, בעיקר בלילה. יצאתי לשבת בחוץ, מול נוף כביר של צוקים מוארים באור-יקרות. זו הכניסה לקניון, שבעלי האכסניה מאירים אותה עד אחת בלילה, בקירוב. המראה המקסים היה מופע אור-קולי. את הקול סיפקה המקהלה של "כל אשר חי בטבע סביב", כהגדרתה המלבבת של בעלת-הבית: צפרדעים, צרצרים, ציפורים ושלל יצורים קטנים. הקולות בקעו מפתח הקניון, שם נקווים מי הנחל לבריכה. המקהלה נשמעה לי כה מושלמת, שלרגע-קט סברתי שזו הקלטה. הלכתי אל הרחבה החשוכה, ומיד הרגשתי שאני במרכז הבמה: הצלילים בקעו מכל עבר, וזה היה מופלא. התענגתי על החיזיון וצליליו, עד שלבסוף כבו האורות, והמקהלה נשתתקה כבמטה קסם. ניסיתי לשוב ב-2015. לא נסתייע. הובטח לי שעדיין מאירים את הצוקים, אבל אין אחריות על השתתפות עולם החי במופע.

יעל לוי נפשה בסביבה. ביקשתי שתקפוץ לפנאפור בערב ותבדוק אם פתח הגורז' מואר והמקהלה מזמרת. התאורה פעלה אבל המקהלה לא זימרה, והכניסה לגורז' סגורה בשער. ואולי בכל זאת הייתה זו הקלטה? המלון מהמם, כתבה לי.

עוד תחנה על מפת האמנות

אחרי קאלאס, אם ממשיכים ב-D562 מזרחה בכיוון גראס, ופונים צפונה ב-D563, מגיעים אל ריכוז כפרים יפים סביב הכפר Fayence ‏ . תשעה מהם "תלויים".

בפאיאנס ממליצה יעל לוי על La France  , מסעדה שהיא וחבורתה נהנו בה מתפריט של 3 מנות. גם א לה קארט מחירים סבירים. ידידותית לצמחונית. טראסה מהממת.

הכפר הראשון והמומלץ הוא סיאן ‏  (Seillans), אחד הכפרים היפים בצרפת, עתיק, מלבב וגדוש פנינים ארכיטקטוניות קטנות. בכפר נמצא הפונדאסיון על-שם מקס ארנסט ‏ , אמן הדאדא והסוריאליזם, שבזמן הכיבוש הנאצי נרדף בשל אמנותו ה"מנוונת". במוזיאון הצנוע מוצגים כמאה ליתוגראפיות Le France Restaurant   ותחריטים של האמן ושל רעייתו דורותיאה טאנינג, שצוירו בכפר במהלך 12 השנים האחרונות לחייו. לפעמים מציגים תערוכות זמניות של חלוצי הדאדא. בכיכר הכפר מתנוסס פסל נודע שפיסל ארנסט ותרמה אלמנתו. כן מוצגים ציורים של אמן ממוצא פולני, סטן אפנצלר, שאלמנתו גראס הורישה לכפר מאות מעבודותיו.
רוצה להיות אזרח העולם?רוצה להיות אזרח העולם?

מצטרפים בחינם ומקבלים:

  • 1.הנחה של 10%
    על מה?
    אזרחי העולם מקבלים הנחה על כל קניה של פריט באתר העולם. אין כפל מבצעים.
  • 2. מינוי דיגיטלי לחודש
    מה זה?
    אזרחי העולם מקבלים מינוי דיגיטלי לחודש ימים על כל קניה של מדריך טיולים מודפס או מפת נייר באתר העולם. המינוי בתוקף החל ממועד הקניה ומאפשר גישה לכל מדריכי הטיולים מסידרת הטיול כבר בפנים.* בעלי מינוי קיים מקבלים חודש נוסף.
    *לא כולל מדריכים הכוללים תכני DK.
    (אל חשש: מינוי זה לא יתחדש באופן אוטומטי)
  • 3. הטבות בלעדיות
    איזה?
    אזרחי העולם מקבלים במייל מפעם לפעם הודעות על מבצעים מיוחדים. המבצעים אינם מוצעים לכל גולשי האתר אלא לאזרחי העולם בלבד. ניתן לממש אותם רק באמצעות לחיצה על קישור המבצע במייל. לכן אנו מבקשים את אישורכם לקבל דיוורים מאתר העולם. אנחנו שונאים ספאם ולא נזבל לכם את תיבת הדואר.

ניתן לבטל הסכמה זו בכל עת. כתובת המייל שלכם לעולם לא תועבר לאחרים ללא הסכמתכם.

  • בורש
  • נשיונל גי׳אוגרפיק
  • ראף גיידז
  • מישלן
  • פרייטג ברנדט
  • דורלינג קינדרסלי
  • לונלי פלנט
  • וורלד מפינג
  • קונט
מהנעשה בעולם
אתם כבר אוהבים את העולם?
צרו קשר
כל הזכויות שמורות © 1991-2025 שטיינהרט שרב מוציאים לאור בע"מ
 
תמונה מוגדלת