דלג לתוכן
תפריט
plane
אתרים
mountain-villages-near-nicevar(--color-light)קני הנשרים של רוזנות ניס

קני הנשרים של רוזנות ניסמסלול נהיגה

Mountain Villages near Nice

מעל לריביירה, במרחק 5 עד 50 ק"מ מהחוף, פזורים הוילאז' פֶּרשֶה Les Villages) Perchés), ה"כפרים התלויים". הם המאפיין הבולט ביותר של האזור. בזכותם, "החצר האחורית" ההררית והפשוטה של הריביירה היוקרתית היא חבל-ארץ מרתק ומרשים.

עשרות כפרים עתיקים, רובם מימי-הביניים, חלקם רומיים בייסודם, מקננים בראשי מצוקים ועל צלעות תלולות, משובצים כתכשיט במסגרת הררית המבליטה את יופיים. רובם מרשימים כשצופים בהם מרחוק, בחלקם מומלץ גם לבקר. סיור בין כפרים תלויים הוא חובה למבקרים בריביירה. כיצד לבחור מתוך המצאי הגדול והמפוזר? אפשר ללכת על בטוח, לבקר במקומות פופולאריים, כמו עז וסן-פול-דה-ואנס. אפשר לנסות את המזל - או לנהות אחר המלצותיי.

הטיול בין הכפרים, בדרכים מפותלות ולעיתים קשות לנהיגה, הוא במכונית, מוטב קטנה וחזקה. רק לכפרים מעטים מגיעה רכבת מניס. אזהרה: כמה מהדרכים המתוארות, לרור, למדונה של אוטל (ר׳ בפרק הקודם), לסנט-אנייס - מפחידות. הסובלים מפחד גבהים, או החרדים מנסיעה בכבישים צרים מעל תהום, ופגשתי בכאלה, שיימנעו ממסע אל מקצת הכפרים התלויים.

מצפון למאנטון

ב-D22 עולים מתוך מאנטון לסנט-אנייס ‏  (Sainte-Agnès), הגבוה ביותר באירופה (800 מ') בקטגוריה של "כפרים סמוכים לחוף". הוא אחד היפים ביותר, מבחוץ ומבפנים, והנוף ממנו מרהיב. הכביש אליו צר ומתפתל, ומחייב לעיתים עצבים חזקים. אך הנוף מפצה. בכפר כמה מסעדות, עם טראסות מעל התהום ומול הנוף, ומלון קטן.

מסנט-אנייס נוסעים ב-D22 לפיי ‏  (Peille), כפר מרשים במיקומו ובנופיו. משם, ב-D53 המתפתל לעילא, לפיון ‏  (Peillon). הכפר מתגלה באחד מעיקולי הדרך כקן נשרים על אוכף בין שני צוקים, על רקע הרים גבוהים ממנו. מראה מהמם. מהפנייה לפיון מ-D53, נוסעים בדרך כמעט חד-סטרית 3 ק"מ עד רחבה, שם חונים. בגלל הפניות החדות, והיעדר אפשרות להסתובב בכפר עצמו, כלי-רכב שאורכם יותר מ-8 מ' מנועים מלעלות לפיון.

פיון, אחד הכפרים התלויים החביבים עלי ביותר, יפה ושמור היטב. מטפסים בסמטאות עד רחבת הכנסייה הקטנה שבראש הכפר, ובית-הספר הישן. בקצה הרחבה, שביל מוליך אל "נוטר-דאם של שבעת המכאובים" ‏  (Notre-Dame-des-Sept-Douleurs), קאפלה של הפניטאן בלאן. ג'ובאני קאנאבזיו, שעיטר כמה קאפלות באזור, צייר ב-1495 את הקיר הקדמי. מומחים מוצאים קווי דמיון בין ציורי הקאפלה לאלה של נוטר-דאם-דה-פונטן בלה בריג.

הקאפלה סגורה בסורג, כך שאפשר לראות את ציור הקיר, הנמצא מול הכניסה. סמוך לסורג מונה, שהמבקר משלשל לתוכו מטבע – בעבר 2 פרנקים, בהמשך 50 סנטימים, אולי עכשיו אירו שלם - המדליק אור בכנסייה למשך כמה דקות. ציור הקיר מואר באור-יקרות, אפשר להתבונן בו וגם לצלמו. בשביל להיכנס פנימה, צריך לתאם מראש ביקור מודרך עם לשכת-התיירות. אורך הביקור כשעה וחצי-שעתיים.

לה טורבי

צפונית-מערבית למונקו, בגובה 650 מ, מתנוססים היישוב La Turbie ‏  והאתר הארכיאולוגי המרשים Le Trophée des Alpes ‏ . ביקרתי בשניהם לפני שנים רבות. לאחרונה, כשנסענו בין מאנטון לעז במסלול רחוק מהים, שגיאת ניווט בסבך הכבישים הכפריים בגבעות שמעל למזרח הריביירה, הוליכה אותנו ללה טורבי.

היישוב הקטן, בעל עבר רומי, מצוי בנקודה הנישאה ביותר בדרך הרומית יוליה אוגוסטה. מן העבר המפואר שרדו השרידים המרשימים של אנדרטה ענקית כלילת לובן, בת 2,200 שנה. היא נבנתה לתפארת הקיסר אוגוסטוס, בעקבות ניצחונם הסופי של לגיונות רומא על שבטים מקומיים, ששיבשו את תנועות הצבא לרגלי האלפים. האתר חולש על היישוב. הנוף, מונקו והחוף ממבט על, נפלא.

שוטטנו ברובע העתיק הקטן, והוא מצא חן בעינינו במינוריות שלו. שף בעל שני כוכבים המליץ בפנינו, לביקור הבא, על מסעדתו בת שני הכוכבים של Bruno Cirino - Hostellerie Jérôme   ועל הביסטרו שלו, Café de la Fontaine, bib gourmand  , ברחוב החוצה את היישוב מקצה עד קצה. הביסטרו פתוח כל יום.

מעל ניס

D2204 עולה מניס צפונה ומעט מזרחה עד L'Escarène ‏  , שם פונים ב-D2566 ונוסעים ללוסראם ‏  (Lucéram), התלוי בגובה 650 מטר, עוד אחד מהכפרים התלויים החביבים עלי, אולי המדהים מכולם. גוש מוצק של בתים עתיקים, המצטייר במלוא הדרו מהכביש שממשיך ועובר דרכו ויוצא מן העבר השני. לא יכולתי להתאפק: עצרתי ביציאה כדי לצלם, ויצרתי פקק תנועה. מטיילים בסמטאות העתיקות ובגרמי המדרגות שבין הבתים היפים, המרפסות, הקאפלות. במרומי הכפר שרידי מבצר עתיק, אך הרבה לפניו מגיעים אל כנסיית סנט-מארגריט ‏  מימי-הביניים, שבמאה ה-18 הוסבה כמובן לסגנון הבארוק.

הכנסייה אוצרת יצירות רבות של אמנות כנסייתית: שישה רטאבל. השביעי נלקח למוזיאון בניס, שכולם, למעט אחד, צוירו על ידי "פרימיטיף ניסואה" ממשפחת בראה. מאחורי המזבח הראשי, רטאבל סנט-מארגריט מאת לודוביק בראה מ-1498. הוא מנה 20 חלקים, אבל במאה ה-18, כש"עדכנו" את הכנסייה, פירקו אותו ורק חציו שרד. גם כך הוא מרשים מאוד. בראה צייר עוד רטאבל, גם הוא חלקי. בכנסייה רטאבל של פרנצ'סקו בראה ועוד אחד, מ-1492, המיוחס לג'ובאני קאנאבזיו, שצייר בעיקר קאפלות שלמות. אוצר הכנסייה, המוצג לראווה מאחורי קיר זכוכית, הוא מהחשובים בצרפת.

ליד לוסראם שתי קאפלות קטנות, סן-גרא ‏  (Grat) ליד הכניסה לכפר, ונוטר-דאם-די-בון-קר ‏ , "גבירתנו טובת-הלב", כקילומטר מהכפר. שתיהן צוירו בידי ג'ובאני באליסון, שותפו של קאנאבזיו לציור קאפלות. לתאם ביקור עם לשכת-התיירות.

צפונית-מערבית לניס

ביציאה מניס עוברים בגזרה מסחרית שהופכת בהדרגה לשטחי חקלאות, יין ופרחים. חיש מהר מבחינים בכפרים התלויים הראשונים: משמאל לכביש גאטייר ‏  (Gattières) וכנסייתו הגותית ‏ , קארוס וילאז' ‏  (Carros Village) ולה ברוק ‏  (Le Broc), המתגלים על רקע הצוקים הענקיים המכונים באו ‏  (Baou), שמאפיינים את סביבות ואנס שממערב לדרך. מימין לכביש - אספרמון ‏  (Aspremont) וכפרים תלויים נוספים. לי המליצו על ז'ילט ‏  (Gilette), וכך התחלתי מטפס ברכב על צלע ההר. צללית ז'ילט, תלוי על צוקיו, מפתיעה בבת-אחת בעיקולו של כביש. 30 דקות מניס, 470 מטר גובה, 1,000 תושבים, לשכת-תיירות זעירה, שאם היא סגורה בשעות הפתיחה, שלט מורה לפנות ל"כפרייה", כלומר העירייה. אבל מה עושים אם גם ה"כפרייה" סגורה? כשביקרתי שם מזמן, עובד הניקיון של ה"כפרייה" עשה מלאכתו נאמנה ברחובות, מטאטא ומזמר.

כפר יפה, ז'ילט, ששמר על אופיו הביניימי, גרמי מדרגות וסמטאות תלולות, בתים דבוקים זה לזה, ושרידי טירה עתיקה ‏  שלא הצלחתי לטפס עד אליה, כי נדרש כושר גופני טוב. למטה, לצד הכביש הצר החוצה את הכפר, מסעדה וכמה בתי-עסק. נשים יורדות לקניות ועולות עם סלים. לרגע-קט הרהרתי בחלחלה בעקרת-הבית, המטפסת אל מעונה שבראש גרם מדרגות שבקצה סמטה תלולה - ולפתע נזכרת ששכחה לקנות באגט.

ביציאה מז'ילט הדרך מתפצלת. התכוונתי להמשיך ימינה, אבל בכביש נעשו עבודות, על כן פניתי שמאלה. דרך יפה, מתפתלת בין יערות לתהומות בנוף אלפיני, הובילה אותי לפיירפה ‏  (Pierrefeu). פניתי ימינה, ועליתי על דרך צרה מאוד, ששלט המליץ לנוסעים בה לצפור מדי פעם.

בפתח כפר ששמו וייה פיירפה (Vieux Pierrefeu), פיירפה העתיק, רחבת-חניה הכרחית - אי-אפשר להיכנס עם מכונית: השער בחומה צר מדי. לפני השער, על הקרקע, השם הרומי: פטרה איניאריה (Petra Ignaria), אבן צור, משמעות הצירוף פייר-פה. וייה פיירפה רומי במקורו: חלק ממערך ביצורים שנבנו בנקודות אסטרטגיות, ושימשו להעברת הודעות באיתותי-אור מקצה האימפריה ועד קצהַ.

וייה פיירפה הרבה פחות תלול מז'ילט, קטן יותר והרבה פחות ממוסחר: כשביקרתי, לא היה בו ולו בית-קפה אחד, ונראה שגם אין שירותים ציבוריים. הוא שומם למדי, ובתים מוצעים למכירה. אבל כיכר הכפר היא החמודה ביותר שראיתי בכפרים אלה, ובכנסייה ‏  העתיקה מוצגת תערוכה מתמדת של 40 ציורים בנושא בריאת העולם, יצירות של אמנים נודעים בני-זמננו, בהם קארזו, פולון ומורטי. שמו Musée Hors du Temps , "מוזיאון מחוץ לזמן".

לה קאפלין   (La Capeline) שבכפרון Vescous ‏ , ליד עמק האסטרון (Esteron), היא מסעדה שאכלתי בה מזמן ונהניתי מאוד. זהו בית בודד, ששימש בעבר תחנת חשמלית, משרד דואר ובית-ספר כפרי. המסעדה עדיין קיימת, ומגישה מטבח אסטרוני וניסאי.

מצפון לקאן וממערב לוואנס

הלו (Loup), נהר הזאב, שאורכו כחמישים ק"מ, בוקע בגובה 1,200 מ' ונשפך לים בווילנב-לובה, צפונית לאנטיב. בחלקו הוא עובר בקניון מרשים. בעמק הלו נסעתי פעמים רבות, ביום וגם בלילה - זו הדרך הקצרה, אם כי המפותלת ביותר, בין ואנס לגראס.

בחלקו הצפוני נתון קניון הלו בין שני כבישים מקבילים: D6, המזרחי יותר, הדרך הנופית של הקניון, העוברת במפלי סו די לו ‏  (Saut du Loup), שפירושו קפיצת הזאב. ו-D3, המערבי יותר, המוביל לכפר גורדון ‏  (Gourdon). שתי הדרכים נפגשות כ-7 ק"מ צפונה לגורדון. מי שמבקר בגורדון ורוצה להתחבר לעמק הלו, חייב לשוב 7 ק"מ צפונה, או להמשיך מעט דרומה, ולחזור צפונה בכביש מזרחי יותר, Route de Grasse שמו. דרך זו עוברת בבאר-סיר-לו ‏  (Bar-sur-Loup), שבתיו העתיקים ערוכים בחצי גורן עגולה סביב טירה בעלת גנים תלויים וכנסייה ‏ . הכפר מציין באפריל את חג יין התפוזים, ספסיאליטה אזורי. בכנסייה, שהייתה בשיפוצים ב-2015 ולתוך 2016, רטאבל של לודוביק בראה. מבאר-סיר-לו ממשיכים צפונה עד פון-די-לו ‏ , הגשר שעל הלו, ועוברים אל הכביש המזרחי.

גורדון הוא כפר תלוי יפהפה בראש צוק. הוא מרשים עוד יותר כשהשמש נופלת עליו, על המצוקים והעמק. כאן, לפני שנים רבות, זכיתי לשמוע להקת ג'אז מנגנת לשמיים ולנופים מעל רחבה שוממה. היישוב ממוסחר - אבל היופי, ההוד והנופים, נותרו כשהיו. ביום בהיר רואים את הים הרחוק 50 ק"מ. בגורדון טירה עתיקה ‏  עם גנים יפים, ובטירה מוזיאון של אר דוקראטיף. הכפר מלא בחנויות, גלריות, יצרני בשמים, מנפחי זכוכית ועוד. בקיץ ובסופי שבוע העומס גדול מאוד. עם השקיעה, הכפר מתרוקן ונעשה נעים. יש בו חדרי-אירוח.

אחרי הגשר שעל הלו ממשיכים מזרחה, לאורך הקניון, לטורט-די-לו ‏  (Tourrettes-du-Loup). בעיירה רובע עתיק מרשים, גם כשצופים בו ממצפור בעיקול הדרך וגם מבפנים. ברובע סמטאות עתיקות יפות ומבנים מעניינים. גם הנופים, כשצופים מתוך העיירה אל עמק הלו, יפים.

טורט ממוסחר במידה, בלי לאבד את צביונו כיישוב שחיים בו אנשים. גם אם הוא נחשב (שלא בצדק, לדעתי) לאתר מינורי, יחסית, השילוב בין תיירות לחיי יומיום עושה אותו לאחד המקומות המעניינים לשוחרי הכפרים התלויים.

מטורט מגיעים לוואנס, ונהר הזאב ממשיך בדרכו אל הים.
רוצה להיות אזרח העולם?רוצה להיות אזרח העולם?

מצטרפים בחינם ומקבלים:

  • 1.הנחה של 10%
    על מה?
    אזרחי העולם מקבלים הנחה על כל קניה של פריט באתר העולם. אין כפל מבצעים.
  • 2. מינוי דיגיטלי לחודש
    מה זה?
    אזרחי העולם מקבלים מינוי דיגיטלי לחודש ימים על כל קניה של מדריך טיולים מודפס או מפת נייר באתר העולם. המינוי בתוקף החל ממועד הקניה ומאפשר גישה לכל מדריכי הטיולים מסידרת הטיול כבר בפנים.* בעלי מינוי קיים מקבלים חודש נוסף.
    *לא כולל מדריכים הכוללים תכני DK.
    (אל חשש: מינוי זה לא יתחדש באופן אוטומטי)
  • 3. הטבות בלעדיות
    איזה?
    אזרחי העולם מקבלים במייל מפעם לפעם הודעות על מבצעים מיוחדים. המבצעים אינם מוצעים לכל גולשי האתר אלא לאזרחי העולם בלבד. ניתן לממש אותם רק באמצעות לחיצה על קישור המבצע במייל. לכן אנו מבקשים את אישורכם לקבל דיוורים מאתר העולם. אנחנו שונאים ספאם ולא נזבל לכם את תיבת הדואר.

ניתן לבטל הסכמה זו בכל עת. כתובת המייל שלכם לעולם לא תועבר לאחרים ללא הסכמתכם.

  • בורש
  • נשיונל גי׳אוגרפיק
  • ראף גיידז
  • מישלן
  • פרייטג ברנדט
  • דורלינג קינדרסלי
  • לונלי פלנט
  • וורלד מפינג
  • קונט
מהנעשה בעולם
אתם כבר אוהבים את העולם?
צרו קשר
כל הזכויות שמורות © 1991-2025 שטיינהרט שרב מוציאים לאור בע"מ
 
תמונה מוגדלת