קשה להסביר את קסמה של קָסְטוֹריָה למי שטרם ביקר בה, אבל אי אפשר להחמיץ אותו כבר מהרגע הראשון. העיר היא לשון יבשה בצידו המערבי של אגם אוֹרֵסְטִיאָדָה, שנחשב לאחד האגמים היפים באזור הבלקן, והוא מקיף את העיר כמסגרת מנצנצת ביום ובלילה. לפי הסברה הרווחת, מקור שמה של העיר במילה היוונית קַסטוֹראס, בּונֶה (בעל החיים): המסחר בפרוות הבונים שחיו על גדת האגם היה בעבר מקור פרנסה חשוב לתושבי העיר, ואחראי במידה רבה לעושרה. גולת הכותרת של קָסְטוֹריָה היא ללא ספק האגם היפהפה, שממנו תוכלו ליהנות לאורך הטיילת, שהיא גם מרכז הבילויים של העיר. גם בגדה הצפונית, לאורך שדרות ניקיס, ניצבת שורה של בתי קפה. שם נמצא גם המזח הצפוני, ותוכלו לצאת ממנו להפלגה בספינה עם Kastoria Boat. |תמונה_בטקסט6039| בצלע הדרומית של העיר נמצאות שדרות אוֹרֶסטיאַדוֹס, הנושאות את שמו של האגם, ובהן טיילת פסטורלית ורחבת ידיים, שבחלקה היא מעין מזח. נחמד מאוד לטייל לאורך הנהר גם בצד הזה, לצפות בסירות וליהנות מהשלווה. תוכלו אפילו למצוא בה גן שעשועים שמתאים לילדים קטנים. הקפת האגם בשלמותו היא חוויה מופלאה המשלבת טבע פראי עם עירוניות, ותוכלו לעשות את חלקה (עד שתתעייפו) באופניים שתוכלו לשכור ב-Rent a bike Kastoria שבמרכז העיר. דרך Sougaridi חובקת את העיר ממזרח, ליד הנהר. אפשר לנסוע בה באופניים או במכונית: מצד אחד - אגם, מצד שני - יער, ואתם בתוך הנוף הקסום והזר הזה, מהסוג שלא יחזור על עצמו בטיול שלכם ביוון. אם תיסעו במכונית, תוכלו למצוא לאורך הדרך נקודות מרהיבות לחילוץ עצמות או אפילו לטיול רגלי בטבע. |תמונה_בטקסט6040| בקצה הצפוני נמצאת גבעה המשקיפה על העיר ועל האגם. מראש הגבעה נשקף נוף עוצר נשימה של האגם והעיר, ותוכלו ליהנות ממנו על כוס קפה ב-Lounge Cafe Kastoria האופנתי והמעודכן. בקצה הדרומי של חצי האי נמצאת מערת הדרקון היפהפייה. במרחק של קילומטר ממנה תמצאו את חוף הרחצה, ה"פּלָאז", שממנו נוהגים המקומיים לרדת לשחות באגם בימים החמים. נזכיר כי בתור הזהב של הפרוות היו חלק מתושבי העיר עשירים של ממש, ובנו לעצמם אחוזות פאר. אחדות מהאחוזות הוסבו לבתי מלון, וכמה מהן מוגדר כמבנים לשימור. כך או כך - העיר מתפארת בהם כמו בפנינים. אחוזה יפה במיוחד היא אחוזת ציאָציאָפָּס (Tsiatsiapas) מן המאה ה=18, וקשה שלא להשתאות מהעובדה שקירותיה המקושטים והמפוארים שייכים למבנה ששימש כבית מגורים. בצידה הדרומי של העיר אפשר לראות צמד אחוזות מהמאה ה=19 שבהן פועל היום בית מלון בשם אחוזת וֶרגוּלָה (Vergoula). ממורד הגבעה שעליה הן ניצבות נשקף נוף יפהפה של האגם. כדאי לחנות קרוב לאחוזה ולרדת ברגל לכיוון האגם: בדרך תמצאו את אחוזת דֶלידינָה (Delidina), אף היא מהמאה ה=19, וממש מול האגם - את אחוזת סְקוּטָרִי(Skoutari) מן המאה ה=18. |תמונה_בטקסט7669| בסופו של טיול האחוזות הזה תמצאו את עצמכם בשדרות אוֹרֶסטיאַדוֹס שהוזכרו למעלה. זהו האזור הישן של העיר, ונעים לשוטט בסמטאותיו המרוצפות אבנים. כיאה לאזור, באחת מהן שוכן מוזיאון הפולקלור המקסים: זהו בית בן שתי קומות מן המאה ה=17, המספר את תולדותיה של העיר בעזרת המחשה של תלבושות, כלים, אמנות ותפאורה מקורית. במעבר חד, ובאזור אחר לגמרי של העיר - חוויה מטלטלת ועוצמתית תזומן לכם אם תפקדו את אנדרטה לזכר יהודי קָסְטוֹריָה, לזכר 763 מתוך 900 יהודי העיר שרוכזו ב=24 במרץ 1944 בכיכר שמולה ונשלחו לאושוויץ. רק 30 מהם נותרו בחיים.

בליבו של פארק עירוני תמים למראה בעיר אֶדֶסָה שוכן לו פלא אורבני אמיתי: טבע פראי של מפלים שוצפים אשר נוצרו כתוצאה מרעידת אדמה עוצמתית לפני כ=700 שנה. המקום אמנם מתויר מאוד, מה שלא פוגע בהיותו לא פחות מאידאלי למשפחות עם ילדים: שבילים, מדרגות, מרחבים, ובעיקר מים - והרבה. המסלול אל המפלים פשוט ונגיש: כשתגיעו לפארק תמצאו שילוט המציג שלושה מסלולים, שאת כל אחד מהם מייצגת כף רגל בצבע אחר: המסלול הראשי מסומן בכחול, והוא יוביל אתכם אל המפלים - גולת הכותרת של הפארק. תחילה תלכו בשביל מרוצף ובמדרגות יורדות ותמצאו שלל נקודות הצופות מלמעלה על המפלים המרהיבים, שהגבוה שבהם - 70 מטר, הוא הגדול ביותר ביוון. אם תמשיכו לרדת, תוכלו להגיע סמוך למפלים עצמם ולמעשה לקבל הצצה מזווית מיוחדת של "מתחת" למפל - אך קחו בחשבון את העלייה בחזרה: אם עומדות לרשותכם שעתיים-שלוש ואינכם מוגבלים בהליכה, אל תחמיצו את הירידה. אולם בעצירה קצרה של חילוץ עצמות בדרך לצפון יוון ההררית או ממנה, גם תצפית מגבוה תעשה את העבודה. למעשה, למשפחות עם ילדים מדובר בעצירה מושלמת. |תמונה_בטקסט6807| בדרך תראו גם כניסה למערת נטיפים קטנה, שמכוסה ברובה על ידי המים הזורמים מהמפל. המסלול מסתיים בשתי בריכות קטנות, וסטייה מהמסלול הראשי תגלה לכם עוד מפלים. לאורך המסלול תמצאו גם שילוט שיוביל אתכם אל אקווריום הזוחלים, שילדים ייהנו לראות. ככל הנראה, לאורך הטיול בטבע עוצר הנשימה הזה, תצטרכו להזכיר לעצמכם יותר מפעם אחת שאתם נמצאים בליבה של עיר; למעשה, כל היופי הזה היה בבחינת "עץ שנופל ביער", כלומר בלתי נגיש לתצפית, עד לשנות ה=60 של המאה הקודמת, משהושלמה בנייתה של העיר החדשה על העיר העתיקה, שארכה כ=20 שנה. כשתחזרו למעלה אל הפארק, אם יישאר לכם כוח, תוכלו לנסות גם את המסלולים האחרים: המסלול האדום יוביל אתכם אל גלריית אמנים ולמוזיאון הפולקלור, והמסלול הצהוב יגלה לכם נקודות תצפית נוספות ואתר ארכיאולוגי. בתוך הפארק עצמו תמצאו את בית הקפה the Mill Café, שם תוכלו להתרווח וליהנות מהנוף ומצלילי המים. אם אתם לנים באדסה, אל תפספסו את האטרקציה הלילית המקומית - קולנוע תחת כיפת השמיים, שמפעיל בית הקפה. בכניסה לבית הקפה מתפרסמים זמני ההקרנה ושמות הסרטים, שאותם תוכלו למצוא גם בלשכת המידע לתיירים . סביב הפארק תוכלו למצוא מגוון של בתי קפה, כמו גם דוכני מזכרות.

לוטראקי פוזאר הוא אתר טבע מרהיב, במתחם תיירותי שהכניסה אליו כשלעצמה היא חופשית. צפון יוון עשירה בפוטנציאל למעיינות חמים טבעיים, אולם חלק גדול נשאר בינתיים כפוטנציאל בלבד בגלל ענייני תקציב וגישה. אתר המרחצאות של פוזאר מושך אליו, לפיכך, תיירים רבים. ליד הכניסה לאתר תוכלו למצוא חנויות מזכרות וחדרי ספא, אולם כדי להגיע למרכז האתר, המרחצאות עצמם, יש לנסוע בעקבות השילוט עד למגרש החניה הסמוך אליהם. במרכז האתר זורם נהר, שלאורכו פלאי טבע משובבי נפש. שני המעיינות החמים החיצוניים אשר מיועדים לרחצה תחת מפלים יפהפיים מצויים בתחילתו, סמוך לחדרי ההלבשה. עבור הטבילה בכל אחד מהם תשלמו 3 יורו לאדם. ילדים עשויים לאהוב במיוחד את בריכת השחייה האולימפית הנמצאת בסמוך, שמימיה מי מעיינות חמים. אם הילדים שוחים היטב, תוכלו לשבת בבית הקפה הצנוע שמעל הבריכה ולשתות משהו בזמן שהם נהנים במים. בנוסף מפעיל האתר בריכות פרטיות לקבוצות סגורות וליחידים, שאת המקומות בהם יש להזמין מראש. תמונות של הבריכות וכן רשימת מחירים מפורטת מאוד תוכלו למצוא ב|הלינק: https://www.haolam.co.il/1229|אתר האינטרנט|סלינק| של פוזאר. |הסיפור|היער השחור של יוון היער העבות שבאתר המרחצאות זכה לכינוי "היער השחור" בשל הדחיסות הרבה של העצים בו, היוצרים צבע ירוק עד. סיפור מיתולוגי גורס כי אלכסנדר הגדול הזמין את אחד העצים האלה כדי שישמשו לבניית חנית באורך 6 מטר, ה"סִָריסָה", שאיתה הוביל את הצבא המקדוני בכמה קרבות ידועים לשמצה. מלבד הרחצה עצמה, השהות והטיול באתר לבדם הם לא פחות ממרהיבים. כל מסלול שתבחרו ללכת בו יוליך אתכם ביער עבות וקסום במלוא מובן המילה, ותוכלו לבחור לכם מסלול לפי הזמן והכוח העומדים לרשותכם. כחצי ק"מ של הליכה נינוחה ויפהפייה לאורך הנהר, שבסופה כ=40 מדרגות, תוביל אתכם אל מפל מרהיב ביופיו. |תמונה_בטקסט6046| מיטיבי לכת יכולים להמשיך וללכת עוד כשני ק"מ ולהגיע אל מפל קוּנוּפּיצָה המרהיב, שנשפך אל תוך בריכה קטנה. אם החלטתם לעשות את המסלול עד למפל, קחו בחשבון שהוא נסתר בתוך היער, ושייתכן שתבלו זמן מה בניסיון לאתרו, ולחצות את הנהר כמה פעמים עד שתצליחו. למעשה, כ=4 ק"מ בלבד צפונית למפלים, ממש על אותו המסלול, נמצא הגבול עם צפון מקדוניה.

מערת הנטיפים הייחודית, לגדת אגם אוֹרֵסְטִיאָדָה ובפאתי קָסְטוֹריָה התגלתה לגמרי במקרה בשנות ה=40, בעת סלילת הכביש מסביב לאגם, ונפתחה לקהל ב=2009, אחרי שנחקרה ביסודיות. עם גילוי המערה לא נמצא בה זכר לנוכחות אנושית, אולם נמצאו בה עצמות של דובי מערות ששקלו 500 ק"ג. זו המערה היחידה ביוון שנקוו בה אגמים של מים מתוקים, שבעה במספר; לקסמה מוסיפה גם אגדה מקומית על דרקון נורא שנקשרה בה (ראו מסגרת). ניתן לבקר במערה רק במסגרת סיור מודרך, שאורך 25-30 דקות; הסיור האחרון מתחיל חצי שעה לפני זמן הסגירה. הסיור מתבצע במסלול נגיש באורך 300 מ', שלאורכו תוכלו להתפעל מכמות מרשימה של נטיפים וזקיפים על רקע תאורה מיוחדת. הוא עובר בעשרה אולמות שביניהם מקשרים שלושה גשרים (בהם אחד צף) וחמש מנהרות, ואז מעמיק אל תוך ההר - עד שלבסוף יוצאים אל מסדרון המשמש גם אולם תצוגה. הטמפרטורה בתוך המערה נעה בין 16 ל=18 מעלות מעלות צלזיוס ונשארת יציבה לאורך כל השנה, אולם הלחות עומדת על 90%. לא יותר מ=12 אנשים רשאים לשהות בה בו-זמנית, מטעמי תחלופת חמצן, ולכן בשיא העונה ייתכן כי יהיה עליכם להמתין זמן מה לסיור. |תמונה_בטקסט7535| |הסיפור|אגדת הדרקון על-פי המסורת העממית, לפני מאות שנים הייתה המערה מכרה זהב שעליה שמר דרקון. הדרקון ירק לשונות אש מפיו לעבר כל מי שהעז להתקרב לפתח המערה. המלך הראשון של העיר, קסטור, שביקש לארח את אחיו פולידוקס, קיווה שיוכל להראות לו את המערה. לפיכך, הוא פרסם הודעה והבטיח פרס גדול למי שיהרוג את הדרקון. איש צעיר הופיע והחליט להילחם בדרקון. הוא דקר את הדרקון באמצעות החנית שלו, וזה נפצע אנושות וגופתו צפה על פני האגם. המלך וכל הקהל חגגו את האירוע והודו לאל פנאס. אחר כך נכנסו למערה בפעם הראשונה בראשים כפופים, כשהם נושאים לפידים דולקים. הם צעדו פנימה, מתפעמים מיופיה של המערה, אולם ככל שנכנסו הפך האוויר מחניק בגלל מחסור בחמצן. בבת אחת כבו הלפידים שלהם וחושך כבד עטף אותם. אז נשמע קול מסתורי ורועד שאמר: "מי שיתכופף ויתפוס חופן מהבוץ שעליו הוא דורך יתחרט על כך, אבל מי שלא ייקח כלום יתחרט גם הוא!" הפחדנים שבקרב הקהל חששו לקחת משהו בידיהם, בעוד שהאמיצים ביותר מילאו את חולצותיהם בכמות הגדולה ביותר של בוץ שיכלו לשאת. כשכולם יצאו מהמערה אל אור השמש, אלה שנשאו איתם "בוץ" נדהמו לגלות שהם מחזיקים לא פחות מאשר אבקת זהב רטובה! האגדה הזו עברה מאב לבן, ולפני פתיחת המערה לציבור נהגו הורים מקומיים למנוע מילדיהם להתקרב לפתח המערה, בטענה שיש לה צורה של פי דרקון. כך שומר הפחד סביב הרעיון של מפלצת איומה.

בחלק הצפוני ביותר של מקדוניה, במחוז פלורינה, שוכנת שמורת טבע שהיא גן עדן לציפורים נודדות. בשמורה שני אגמים: אגם פְּרֶספָּה הקטן, שרובו נמצא בשטח יוון ומקצתו - ב"זנב" הצפון=מערבי שלו - בשטח אלבניה השכנה; ואחיו הגדול, אגם פְּרֶספָּה הגדול, שרובו נמצא באלבניה, ואילו חלק קטן ממנו ממוקם בשטח יוון. כשמביטים באגמים מכיוון יוון, נדמה שהרי אלבניה שבאופק תוחמים אותם, מראה מהסוג שבדרך כלל מוצאים רק בגלויות. האגמים מרוחקים כשעת נסיעה מקָסְטוֹריָה. כדי להגיע אל השמורה, נווטו אל שמורת הטבע וסעו על הכביש המוביל אליה. כ=50 ק"מ אחרי קָסְטוֹריָה תגיעו לתחנת דלק ובה חנות נוחות, פחות או יותר נקודת הציוויליזציה האחרונה לפני הכניסה לשמורת הטבע הבתולית: עצרו כאן להצטיידות במצרכים לפיקניק והמשיכו בנסיעה. פנו שמאלה עם הכביש והמשיכו לנסוע בסבלנות במישורים הפתוחים והאינסופיים של מקדוניה. כשתגיעו לאזורים ההרריים של אפירוס ושל פיליון תדעו להעריך את הנסיעה במישור... הסבלנות תשתלם אחרי כ=4 ק"מ, כשמצד ימין יתגלה לעיניכם אגם פְּרֶספָּה הגדול, המרחיב את הלב. מעט אחר כך תגיעו אל מעין מפרץ בכביש ובו שלט המברך אתכם על כניסתכם לפארק הלאומי. תמצאו בו שלטים המפרטים את המסלולים השונים, וכן שלט שיזמין אתכם למצוא כמה שיותר סוגי ציפורים בפארק: צלמו את השלט כדי שתוכלו להשתמש במידע במהלך הביקור שלכם, שיכלול תצפיות על אזורים שונים, ואולי אפילו טבילה באזור מבודד. אחרי שתחלפו על פני טברנה מימינכם (שאינה פתוחה תמיד, ולכן לא כדאי להסתמך עליה), יתגלה גם האגם הקטן מצד שמאל. כשני ק"מ לאחר מכן תגיעו אל נקודת העצירה הרשמית הראשונה שלכם: זהו גשר אַכִילִיוֹס הקדוש, אשר מוביל אל אי זערורי בשם זה, שמספר בעלי החיים המתגוררים בו עולה על מספר בני האדם - כ=20 תושבי קבע בלבד. |תמונה_בטקסט6546| אורכו של הגשר כ=650 מטר, וההליכה עליו קסומה ומפעימה. אחרי כ=10 דקות הליכה תגיעו אל האי עצמו, פינה פסטורלית רוויה בעתיקות שהילדים ייהנו לרוץ סביבן, ואתם תצטרכו להזכיר לעצמכם לנשום בתוך הגלויה הזאת. אחרי הביקור באי המשיכו לנסוע על הכביש הצמוד לאגם, ואחרי פחות מקילומטר תגיעו לנקודת תצפית נהדרת המשקיפה אל האגם הקטן. כדי להגיע אליה יש לרדת מהכביש הראשי ולהיכנס בדרך העפר. זהו מרכז המבקרים, שמחוצה לו נמצא שטח רחב ידיים, תחום בגדרות עץ יפהפיות, ובו כמה סוכות קטנות וספסלים, ובעיקר נוף מרהיב של האגם הקטן על בעלי החיים והצמחייה שבו: קנים מתנועעים ברוח ופרחים בעונתם. פחות מקילומטר אחרי מרכז המבקרים, נפרד הכביש מן האגם ופונה לדרך כפרית. אם החלטתם לסיים כאן את הביקור בפארק, זוהי נקודה טובה להסתובב בה - עם או בלי פיקניק בצד הדרך. שובו באותה דרך: לא ניתן להקיף את האגם, היות שקצהו נמצא כבר מעבר לגבול עם אלבניה. אם אתם הרפתקנים, ובמיוחד אם תרצו לרחוץ באגם, תוכלו להמשיך אל החוף הבלתי מוסדר של האגם הקטן, שבו ככל הנראה תמצאו את עצמכם לבדכם - רק אתם והטבע. תוכלו לעשות זאת בדרך כפרית ופראית למדי, שבה קרוב לוודאי תיתקלו בחקלאי הכפר הסמוך פּילִי (אל תתבלבלו עם העיירה פִּילִי או עם גשר פִּילִי, שנמצאים לא רחוק ממטאורה). אין צורך ברכב 4X4 לצורך כך. חלק מהדרך סלולה בתוך השדות הודות לטרקטורים החורשים אותם, וחלקה עובר בתוך השדות ממש. אחרי נסיעה הרפתקנית למדי של כ=3 ק"מ תגיעו לקסם אמיתי: דממה מוחלטת שאותה מפרים רק ציוץ הציפורים וקרקור הברווזים, קולות צעדיכם והנשימות שלכם; דשא שמסתיים באגם שכל כולו עומד לרשותכם, ובקצה השני ההרים של אלבניה. |תמונה_בטקסט7530| זוהי נקודה מושלמת לבילוי של כמה שעות, לשחייה, לפיקניק ולמחשבות על יופיו של העולם. שימו לב: אין לחלוץ נעליים. מדובר בטבע אמיתי על כל המשתמע מכך, ולא כדאי להסתכן בעקיצה או בהכשה מצד דיירי המקום הזוחלים או מרובי הרגליים. אשר לאגם הגדול, רק חלק קטן ממנו שייך ליוון, אולם בכל זאת תוכלו לטעום ממנו בכפר היפהפה פְּסָרָדֶס, שבו תוכלו לשוט בסירה ולסעוד סעודת מלכים על רקע המזח הקסום. בדרך לכפר תוכלו לעצור בנקודת תצפית גבוהה ולהתפעל מהנוף הפנורמי של האגם הגדול בעזרת טלסקופ. אם החלטתם ללון באזור פרספה, תוכלו למצוא בתי מלון רבים בכפר אַגיוֹס גֶרמַנוֹס שממזרח לשמורת האגמים.

אֶדֶסָה, בירת מחוז פֶּלָה שבמקדוניה, ממוקמת כשעה ו=40 דקות נסיעה מסלוניקי, וכיוון שכך היא מהווה נקודת עצירה מצוינת בתחילת הטיול או בסופו. שמה הקודם של העיר בסלאבית היה |הנטה|ווׁרֶן ׂ(voden)|סנטה|, "עיר המים", ולא בכדי: גולת הכותרת הבלתי מעורערת שלה ושל האזור כולו היא פארק מפלי אֶדֶסָה, אתר טבע מרהיב של מפלים שוצפים בלב העיר. אם עומדות לרשותכם רק שעתיים-שלוש, הסתפקו בביקור בפארק הנפלא, שבהחלט שווה את הנסיעה. אם יישאר לכם כוח אחרי הטיול בפארק, תוכלו להתרשם מהנהר אדסוס החוצה את העיר ואשר סופו במפל העצום שראיתם בפארק, וממבנים היסטוריים כמו הגשר העתיק מימי האימפריה הביזנטית, וכן מספר טחנות מים עתיקות. ברחובות העיר זורמים פלגים ותעלות של הנהר הגדול. בלשכת המידע לתיירים תוגלו לקבל מידע נוסף ורעיונות לבילוי בעיר. רבים משלבים את הביקור באֶדֶסָה עם ביקור במעיינות החמים של פּוֹזאר , המרוחקים כחצי שעה נסיעה מהעיר.

שמונה ק"מ מצפון לקָסְטוֹריָה, בסמוך לכפר דיספיליו, שוכנים שרידיה של ההתיישבות פרהיסטורית - מהעתיקות ביותר שהתגלו באירופה. קבוצה של חקלאים, רועים ודייגים התיישבו במקום לפני 7,500 שנה, בתקופה הניאוליתית, וצאצאיהם התגוררו כאן יותר מ=250 שנה. היישוב התגלה במקרה ב=1932, כשירידה בגובה המפלס של אגם אוֹרֵסְטִיאָדָה חשפה את חלקם העליון של בולי עץ, ובעקבותיהם ממצאים ארכיאולוגיים שיוחסו לתקופה הניאוליתית. ההתיישבות שוחזרה והפכה למוזיאון ולמרכז מבקרים תחת כיפת השמיים. ההליכה באתר היא על גשר עשוי כפיסי עץ, כשמימינו ומשמאלו בתים קטנטנים הבנויים מחומרים טבעיים. שביל העץ ממשיך אל תוך פארק רחב ידיים ועובר בין הבתים - עד שהוא מגיע ממש לשפת האגם, שגם עליה שוכנים אותם בתים קטנים, שלכל אחד מהם מרפסת יפהפייה מכפיסי עץ. |תמונה_בטקסט6543| הכפר שוחזר כך שייתן למבקרים תחושה אמיתית של החיים בשנת 5,000 לפנה"ס; באחד הבתים תמצאו מיצג מרהיב ובו "משפחה" בגודל טבעי, בובות עשויות קרמיקה, עסוקה בפעולות יומיומיות: כביסה, בישול, הבערת אש ובנייה. סיורים מודרכים יוצאים מדי חצי שעה. כדאי לשלב בביקור גם ישיבה במסעדה הסמוכה Mylópetra, שלצידה משתרע פארק רחב ידיים שמזמין התרוצצות. |תמונה_בטקסט6545| |הסיפור|כמה זמן לוקח לשחזר כפר פרהיסטורי? החפירות באתר החלו בשנת 1992, והוא נפתח כמוזיאון רק ב=2002. ההשראה העיקרית הייתה החפירות במקום עצמו, אך בשחזור נעשה שימוש גם באלמנטים מהתרבות הניאוליתית של האזור כדי להציג תמונה מלאה ככל האפשר של היישוב ליד האגם.

חצי האי, שתחילתו כשעה נסיעה בלבד מסלוניקי, מהווה יעד פופולרי מאוד לנופש עבור היוונים ועבור תיירים מאירופה. הוא שופע חופים יפים, בתי מלון ומקומות בילוי - ומתאים בעיקר לחופשת "בטן-גב" או כקינוח לטיול המסתיים בסלוניקי. חצי האי מחולק לשלוש לשונות יבשה, המכונות "רגליים" - או, בפי הישראלים, "אצבעות". האצבע המערבית ביותר היא קסנדרה, והיא המתוירת והעמוסה ביותר. האצבע האמצעית היא סיתוֹנִיָה, והיא נחשבת לאקזוטית יותר מבין השתיים, למי שחפץ בקצת טבע בנוסף לבטן-גב. האמצע המזרחית היא אָתוֹס, וכל שטחה כולל את הר אתוס - ההר הקדוש ביותר ליוונים, שעליו מתגוררים נזירים בלבד. לנשים הכניסה להר אסורה לחלוטין, ואילו על גברים להמציא אישור מיוחד לצורך כך.

אין ספק שקסמה של העיר קָסְטוֹריָהמשתקף ביופיו של אגם אוֹרֵסְטִיאָדָה, שנחשב אחד האגמים היפים בבלקן ואף הוגדר בידי משרד התרבות של יוון כאתר טבע מוגן בשל יופיו הייחודי. האגם, המשתרע על שטח של 28 קמ"ר ועומקו כתשעה מ', נוצר לפי ההערכות הגיאולוגיות לפני כעשרה מיליון שנים. בין היתר שטים בו בנחת ברבורים, ברווזי בר, אנפות ושקנאים דלמטיים. העיר קָסְטוֹריָה היא לשון יבשה בצידו המערבי של האגם. בגלל המרחק הגדול של העיר מהים, נוהגים המקומיים בימי הקיץ החמים לרחוץ בחוף הרחצה בקָסְטוֹריָהספנה|, שהם מכנים ה"פְּלאז". סמוך לגדה הדרומית של האגם ממוקמים שרידיו של ה|הפנה: i17722|יישוב הפרהיסטורי בדִיסְפִּיליוֹ.