צאו מתחנת המטרו ביציאה הצפונית, פנו שמאלה ל-Strada Halelor ולאחר 100 מ' פנו ימינה ל־Strada Căldărari. בצומת הבא תראו מימינכם את השלט של המסעדה המסורתית Hanu lui Manuc, במבנה ששימש אכסניה ותיקה ופופולרית למבקרים בעיר. המשיכו עד קצה הסמטה, שם תראו מימינכם את כנסיית חצר הנסיך העתיקה, שכדאי לבקר בה ובגן הקטן הצמוד אליה. |תמונה_בטקסט1891| חזרו על עקבותיכם ופנו ימינה לסטראדָה פראנצֶ'זָה (Strada Franceză). לאחר מספר מטרים תראו מימינכם את חצר הנסיך העתיקה, מקום מושבם של שליטי ואלאכיָה לאורך כ-500 שנה. התקדמו לאורך הרחוב הנאה עד שתראו מימינכם את כנסיית דמטריוס הקדוש. |תמונה_בטקסט1886| |תמונה_בטקסט1887| +---כאן אפשר לעשות מעקף קטן כדי לבקר במבנה העצום של המוזיאון הלאומי לתולדות רומניה. לשם כך המשיכו עד קצה הרחוב עד להצטלבותו עם קָלֶאָה ויקטוֹריֶי ופנו ימינה. הקדישו למוזיאון כשעה ואז המשיכו באותו רחוב עד שתראו משמאל את החזית הנאה של הבנק הלאומי להשקעות, הניצב מעברו האחר של הכביש. |תמונה_בטקסט1216| |תמונה_בטקסט2033| בצומת הבא פנו ימינה ל-Strada Stavropoleos והצטרפו למסלול הראשי בכנסיית סטאברוֹפּוֹלֶאוּס.---+ אחרי הכנסייה פנו ימינה ל-Strada Poștei ולאחר כמאה מ' תראו מימינכם את כנסיית סטאברוֹפּוֹלֶאוּס, ללא ספק אחת הפנינים האדריכליות של בירת רומניה. |תמונה_בטקסט1217| לאחר הביקור בכנסייה ובחצר הציורית שלה, פנו שמאלה ולכו כ-20 מ' עד שתראו מימין את מסעדת Caru cu Bere, אחת הפופולריות ביותר בבוקרשט. מומלץ להגיע הנה בנפרד לארוחת ערב חגיגית, אבל כדאי להציץ פנימה כדי להתרשם מהעיצוב הייחודי ומהאווירה האותנטית. חזרו על עקבותיכם ב-Strada Stavropoleos ובצומת הבא פנו שמאלה ל-Strada Smardan ומיד שוב שמאלה לרחוב ליפּסקָני (Lipscani); הבניין הניאו־קלאסי מימינכם הוא הבנק הלאומי של רומניה ומולו ניצב ארמון דאקיָה-רומניה. |תמונה_בטקסט3367| |תמונה_בטקסט1878| לאחר כ-100 מ' פנו ימינה ל-Strada Eugeniu Carada; בפינה תראו אנדרטה לזכר אֶאוּגֶ'ניוּ קאראדָה, פעיל פוליטי שנמנה עם מקדמי רעיון 'רומניה הגדולה' לאחר מלחמת העולם הראשונה. לאחר עוד כ-80 מ' תראו משמאלכם שער כניסה שמעליו גמלון המוחזק בארבעה פסלי אבן - הכניסה לפאסאז' המקסים מאקָה-וילאקרוֹסֶה. לאחר סיבוב קצר בפאסאז', שובו לשער שממנו נכנסתם ופנו שמאלה ואז ימינה, ל-Strada Doamnei, שם תראו מימינכם את האגף החדש יותר של בניין הבנק הלאומי. |תמונה_בטקסט1221| כעת פנו ימינה ל-Strada Smardan ולכו בו עד שתראו את Grand Cafe Van Gogh, בית קפה ססגוני שהוא מקום נפלא לארוחת צהריים, כולל תמונה למזכרת. בצומת הבא פנו שמאלה כדי לשוב אל רחוב ליפּסקָני, הרחוב הראשי של העיר העתיקה. טיילו לאורך הרחוב המקסים ואל תשכח לעצור בחנות הספרים היפהפייה Cărturești Carusel במס' 55. בקצה הרחוב, במקום שבו הוא פוגש בשדרה הרחבה Bulevardul Ion C. Brătianu, עצרו לצלם את פסל הזאבה בכיכר רומא ואז והביטו ימינה, אל מגדל הפעמונים הגבוה של כנסיית בָּרָצְיָה (Biserica Bărăția; מס' 27). הכנסייה, שמקור שמה הוא המילה 'חבר' בשפה ההונגרית, נבנתה ב-1848 על חורבות כנסיית עץ עתיקה. לאחר התצפית חצו את הכביש במעבר התת-קרקעי Pasajul Latin. |תמונה_בטקסט1884| |תמונה_בטקסט1892| +---ניתן לפנות כאן ימינה וללכת כמאה מ' כדי לבקר בכנסיית בָּרָצְיָה ובכיכר טימפּוּלוּי ׁ(Piața Timpului) למרגלותיה, שם שוכנת הגרסה הרומנית ל'שדירת הכוכבים' ההוליוודית.---+ מהמעבר צאו אל השטח הירוק שבו ניצבת הכנסייה החדשה של גיאורגיוס הקדוש. בקרו בכנסייה ובפסלים לידה ואז שובו לשדירה ופנו ימינה. לאחר כ-100 מ' חצו שוב את הכביש לעברו השמאלי והמשיכו עד שתראו מימינכם (מעבר לכביש) את הפסים האדומים-לבנים האופייניים של בית החולים קוֹלצֶאָה וכנסיית קוֹלצֶאָה הסמוכה. |תמונה_בטקסט1881| |תמונה_בטקסט1291| |תמונה_בטקסט1293| כעת פנו שמאלה ל-Strada Ion Ghica ולכו עד שתראו משמאלכם את שבע כיפות הבצל הנוצצות של הכנסייה הרוסית הייחודית. מול הכנסייה פנו ימינה ל-Strada Toma Caragiu, שיובל אתכם לנקודת הסיום של המסלול, כיכר אוניברסיטֶצי.*סמסלול* |תמונה_בטקסט1281| |תמונה_בטקסט1282|

הרחוב הראשי של העיר העתיקה נקרא על שם העיר לָייפּציג (ברומנית |הנטה|ליפּסקָה, Lipsca|סנטה|), ביתם המקורי של הסוחרים שקבעו בו את מושבם. מימי הביניים ועד המאה ה-19 היה הרחוב מרכז הסחר החשוב ביותר בבוקרשט בפרט ובנסיכות ואלאכיָה בכלל: שכנו בו בתי גילדות רבים לצד בתי מלאכה מבוקשים של צורפים, כובענים, סנדלרים ועוד. לאחר מלחמת העולם השנייה הציעה המפלגה הקומוניסטית להרוס את הרחוב ולבנות במקומו שדירה בסגנון הסובייטי, אך למרבה המזל לא יצאה התוכנית אל הפועל. על שם הרחוב זכה האזור כולו לשם רובע ליפסקני. לאורך הרחוב ניצבים מספר מבנים מרשימים, בהם הבנק הלאומי (Banca Nationala a Romaniei; מס' 25), שבחזיתו הפונה לרחוב משתלבים עמודים יוניים וקורינתיים ובגומחות ביניהם ניצבים פסלים המייצגים את החקלאות, התעשייה, המסחר והצדק. הבנק נבנה בסגנון אקלקטי בשנים 1883-1900, ובמסגרת הסיורים המודרכים המתקיימים בו (בהרשמה מראש בלבד) תוכלו להתרשם מעיצוב הפנים היוקרתי ולראות תצוגה של מטבעות עתיקים. מול הבנק הלאומי ניצב ארמון דאקיָה-רומניה (Palatul Dacia-România; מס' 18-20), מבנה יפהפה מראשית המאה הקודמת שבו מתעתדת הממשלה הרומנית, להציג לראווה את אוסף הציורים של מוזיאון העיר. בראשית המאה הנוכחית נסגר רחוב ליפּסקָני לתנועת כלי רכב והוסב למדרחוב. בשעות היום מומלץ לערוך כאן קניות בחנויות המותגים, להתרשם מחנות הספרים הקסומה Cărturești Carusel (מס' 55), או לאכול צהריים באחת המסעדות או בתי הקפה, ואילו בערב משנה הרחוב את פניו והופך לאתר בילוי תוסס, רצוף מסעדות, ברים ומועדונים למקומיים ולתיירים. בקצהו המזרחי נפתח הרחוב לכיכר רומא (Piața Roma), שם ניצב העתק של פסל הזאבה המפורסם מהמוזיאון הקפיטוליני ברומא. ההעתק ניתן לבוקרשט כמתנה מהעיר רומא בשנת 1906 והוצב בכיכר זו ב-2010.

בראש רשימת הכנסיות היפות ביותר בבוקרשט ניצבת ללא תחרות כנסייה קסומה זו שהזמן כמו עצר בה מלכת, השוכנת בלב העיר העתיקה. הכנסייה הוקמה בידי נזיר יווני בשנת 1724 לשימושם של האורחים באכסניה שבבעלותו. הכנסייה נבנתה בסגנון הבּרֶנקוֹביאני המאוחר, וכללה ארבעה אגפים היוצרים צורת צלב יווני (ומכאן שמה של הכנסייה שמשמעותה ביוונית |הנטה|עיר הצלב|סנטה|). עבודות שחזור שערך במקום האדריכל יוֹן מינקוּ בשנת 1899 מאפשרות למבקרים בה כיום להתפעל מציורי־הקיר המרתקים, מדלתות הכניסה המרשימות ומעושר העיטורים הפרחוניים. מינקוּ גם תכנן את החצר הפנימית, המוקפת אכסדרות עמודים משלושה עברים ונראית כלקוחה מספר האגדות, כולל צמחים מטפסים ומצבות אבן עתיקות וציוריות - מקום מצוין לתמונה למזכרת. כיום מופעלת הכנסייה בידי נזירות המתגוררות בקרבת מקום ועוסקות גם בשחזור ספרים ואיקונות עתיקים. בספריית הכנסייה שמורים יותר מ-800 ספרי תאולוגיה לצד ספרים העוסקים במוזיקה ביזנטית, באמנות ובהיסטוריה.

אחד ממוסדות התרבות המעניינים ביותר בבוקרשט שוכן במבנה שהוקם בשנים 1894-1900 כבית הדואר הראשי ושואב את השראתו מארמון הדואר של ז'נבה. מאז 1972 שוכן בארמון המוזיאון הלאומי להיסטוריה, המגולל את תולדות רומניה מתקופת האבן, דרך עלייתו ודעיכתו של העם הדאקי וכלה במהפכה הרומנית ובתוצאותיה. תצוגת-הקבע מתפרשת על פני שלושה אולמות גדולים: הראשון מוקדש להעתקים של עמוד טראיאנוס שהוצב ברומא בשנת 113 לספירה לתיעוד הניצחון הרומי על הדאקים; בשני, המכונה 'לאפּידאריום', תראו שרידי אבן בעלי חשיבות היסטורית; ואילו בשלישי, 'חדר האוצר' מוצגים למעלה מאלפיים חפצי נוי ופריטים בעלי חשיבות היסטורית, מהתקופה הניאוליתית ועד לבית המלוכה הרומני של ימינו. בחללים נוספים מתקיימות תערוכות מתחלפות העוסקות בהיסטוריה המודרנית יותר של רומניה. למרבה הצער, אין במוזיאון כמעט לוחיות הסבר באנגלית, כך שקשה להבין את ההקשר ההיסטורי של המוצגים. פסל הקיסר טראיאנוס, שניצב בעבר על מדרגות המוזיאון, הוסר בעקבות לחץ ציבורי ויוצב בעתיד במקום אחר, בולט פחות.

אכסניה רבת-מוניטין מ-1808 הוסבה למסעדה בעיצוב מסורתי, בה משמיעים מוזיקה עממית. מהתפריט העשיר מומלץ להזמין |הנטה|מֶמֶליגֶה (Mămăligă)|סנטה| ולצדה אחת ממנות הבשר המצוינות, למשל שוק טלה מקורמלת |הנטה|(צ'וֹלאן דֶה מְיֶיל קָרָמֶליזָט - Ciolan de Miel Caramelizat)|סנטה|, ולקנח ב|הנטה|פָּפָּּנאשי (Papanași)|סנטה| . בימים ו' ושבת בערב מומלץ להזמין מקום מראש.

קארוּ קוּ בֶּרֶה, אחת המסעדות הידועות ביותר בבוקרשט, אמנם רועשת ועמוסה בתיירים - אבל ארוחה בה היא חוויה לכל החושים. את עיצוב הפנים, שמזכיר את רומניה של פעם, משלימות המנות המסורתיות המעולות, מהקבב |הנטה|מיטיטֵיי (Mititei)|סנטה| ועד ה|הנטה|מֶמֶליגֶה (Mămăligă)|סנטה|. בזמן הסעודה מעלים העובדים מופע של מחול עממי. חשוב להזמין מקום מראש, אחרת תיאלצו להמתין זמן רב בכניסה.

רחוב מקורה בצורת מזלג עם שתי שיניים, שמקורו באכסניה פופולרית שפתח מתרגם וסוחר יווני במאה ה-18. משני צדי האכסניה סלל הסוחר רחובות צרים וציוריים, להם קרא על שם חתניו, והשמות נשמרו גם בסוף המאה ה-19, כשהעירייה רכשה את השטח והפכה את הרחובות לפאסאז' יוקרתי בסגנון מערב אירופי. המעבר המשופץ, עם גג זכוכית המאפשר לאור הטבעי להיכנס, היה במהרה לאחד ממקומות הבילוי המועדפים על תושבי בוקרשט, וכיום רצוף מסעדות ובתי קפה שבהם תוכלו לשבת וליהנות מהאווירה.

'הרחוב הצרפתי', כנראה העתיק ביותר בבוקרשט, שמר על אותו תוואי מאז ימי הביניים, אם כי שמו השתנה אינספור פעמים - לאורך השנים הוא נקרא בין השאר 'השדירה המובילה לשער העליון של בית הוויווד', 'רחוב מייצרי כובעי הפרווה', 'רחוב קרול הראשון' ועוד. בשנות ה-90 של המאה הקודמת הוחלט לחזור לשם 'הצרפתי', שמקורו במיקום ביתו של שגריר צרפת. הרחוב אמנם עתיק אבל הבניינים לאורכו נבנו ברובם בסגנון אקלקטי בסוף המאה ה-19, לאחר השריפה שכילתה חלקים רבים מבוקרשט ב-1847. הליכה לאורכו מספקת דוגמה מצוינת לפער שבין המבנים המשוחזרים בבוקרשט לבין אלו שנותרו נטושים ומוזנחים. בקצה המזרחי של הרחוב שוכנות חצר-הנסיך העתיקה והכנסייה הקרויה על שמה, ואילו בחלקו המערבי ניצבת כנסיית דמטריוס הקדוש (Biserica Sfantul Dumitru), שמקורה במאה ה-18 אבל שופצה מאז מספר פעמים; אם אתם מתעניינים באמנות דתית, היכנסו אליה כדי להתרשם מאוסף האיקונות העתיקים.

הכנסייה העתיקה ביותר בבוקרשט נבנתה בידי מירצֶ'ה החמישי ('הרועה') והושלמה ב-1554. במאות ה־16-17 הוכתרו כאן כל נסיכי ואלאכיָה. מבחוץ מתאפיין המבנה בשורות של לבנים אדומות ולבנות, המשוות לו מראה מצועצע במקצת, ואילו בפנים כדאי לשים לב לציורי הקיר הדהויים ליד המזבח, שמקורם במאה ה-16. בית הקהילה ומגדל הפעמונים הסמוך, שנוספו ב-1939, משתלבים היטב בכנסייה העתיקה, ובצדה הדרומי משתרע גן מקסים ובו מספר מצבות עתיקות.

האנדרטה לזכר קורבנות השואה ברומניה מוקדשת לזכרם של יותר מ=280 אלף יהודים וכ=11 אלף בני רוֹמָה (מי שכונו בעבר 'צוענים') שנרצחו ברומניה במהלך מלחמת העולם השנייה. בלב הרחבה ניצב עמוד מתכת גבוה, שהאותיות הכתובות על צדדיו יוצרות יחד את המילה 'זכור', ולצדו פסלי מתכת של מגן דוד ומעגל (סמל קהילת הרוֹמָה), שברי מצבות של יהודים שהובאו לכאן וקווים משוקעים בדמות פסי רכבת. מדרגות מובילות אל אולם זיכרון חצי-משוקע ובו לוחות זיכרון ליהודים מרומניה שנספו בשואה. הקמת האנדרטה היתה צעד משמעותי בתהליך ההכרה של רומניה בתפקידה בהשמדת העם היהודי. בשנת 2003 הוקמה ועדה בינלאומית לחקר השואה ברומניה, בראשותו של אלי ויזל, ממנה הזמינה ממשלת רומניה דו"ח מפורט העוסק בחלקה של המדינה בשואה. בדו"ח נגלו ממדי הזוועה: במהלך המלחמה הושמדה כמחצית מהאוכלוסייה היהודית במדינה בידי הצבא הרומני, ללא מעורבות ישירה של הנאצים. בנוסף השתתפה רומניה ברצח עשרות אלפי יהודים בשטחי אוקראינה, בסרביה ובוקובינה. בעקבות ממצאי הדו"ח נקבע ברומניה יום זיכרון לשואה, המצוין ב-9 באוקטובר מדי שנה.